קומיקס על המסך הקטן – סקירת סדרות אנימציה רצות

כותב אורח: נועם נאומובסקי

2012 הייתה שנה ברוכה לכל חובבי הקומיקס באשר הם, עם תהפוכות ואיתחולים בתעשיית הקומיקס והיצע קולנועי משובח כפי שלא היה כבר שנים.

אבל לצד הדברים האלו, אסור לשכוח את המאמצים שחברות DC וMarvel השקיעו השנה גם בתחום הטלויזיה. השנה החליטו בDC שלא להסתפק בסדרת אנימציה אחת אלא להרים בלוק שידורים שלם בערוץ Cartoon Network הכולל את הסדרות Young Justice, Green Lantern ועוד מקבץ סרטונים קצרים המציגים את היקום המורחב של DC בוריאציות שונות. מנגד מארוול הפשילה את השרוולים והקימה ליין שידורים משלה בערוץ של Disney המכיל את הסדרות : Avengers: Earth Mightiest heroes  ואת Ultimate Spiderman.

חשוב לציין שחלק מהסדרות הללו נמצאות בעיצומה של עונתן השנייה וחלק סיימו לא מזמן את העונה הראשונה.  ובמקרה המצער של Avengers: Earth mightiest heroes הסדרה תרד מהמסך לאחר שתי עונות מעולות. בעתיד הקרוב צפויות לעלות סדרות חדשות של חברת מארוול וגם של DC אבל עד אז:

Ultimate Spiderman

אחרי יותר מעשר סדרות העוסקות בספיידרמן שנפרסו לאורך יותר מארבעים שנה קשה להאמין שנשאר משהו לחדש. אבל מסתבר שמארוול החליטו לשחרר עוד גלגול לאיש העכביש שמשנה מספר דברים לגבי הדמות והעולם שלה.

משמאל: ספידרמן מודל 94, מימין: ספידרמן מודל 2012.

 ראשית צריך לציין ששם הסדרה נשאב מליין קומיקס שמרוול התחילו להריץ בשנת 2000 ונקרא Ultimate Marvel. מדובר בגישה חדשה ורעננה ליקום הוותיק והמסורתי של מארוול. הסדרה הראשונה שהתפרסמה תחת ליין חוברות זה הייתה Ultimate Spiderman שהציגה את ספיידרמן/פיטר פארקר בצורה שונה מעט ויותר מעודכנת לימינו (בעיקר עדכון תספורת לחנון של ימינו והפיכתו לגיק של אינטרנט יותר מגאון בכימיה). עיקר השינויים היו בקרב דמויות המשנה, הנבלים שלפעמים שינו את חזותם לחלוטין (לדוג' היפטרותו של הגובלין מהגלשן והפיכתו למיני הולק) וקווי העלילה. סדרת הקומיקס המקורית הפכה להצלחה גדולה והצליחה בעדכון דמותו של ספיידרמן.

כחלק ממסורת הultimate גם סדרת ספיידרמן החדשה עוברת ניעור ועדכון, אפילו מהקומיקס שעליו היא מבוססת. כבר בתחילת הסדרה פיטר פארקר מתפקד כספיידרמן מזה שנה, במהלכה צבר ניסיון בלוחמה בנבלים ובתיזוז בין חייו הפרטיים ובין האלטר איגו יורה הקורים שלו. הפעלתנות הזו עוררה את תשומת ליבו של ניק פיורי, העומד בראש ארגון S.H.I.L.D. פיורי מזמין את ספיידרמן לעבור הכשרה רשמית ולהפוך לספיידרמן האולטימטיבי. הדמויות המשניות הותיקות מופיעות גם בסדרה זו: מארי ג'יין אהובתו הנצחית של פיטר, פלאש תומפסון הבולי הנצחי של פיט, הארי אוסבורן החבר הטוב וכמובן ג'יי ג'ונה ג'יימסון שמכהן כמגיש חדשות עצבני המופיע על מגוון מסכי הענק הפרוסים ברחבי ניו יורק ונוהג לרדת על ספיידי בכל רגע אפשרי. אך מה שבהחלט חדש בגלגול זה של ספיידרמן הוא היותו חלק מקבוצת גיבורי על מתלמדים הכוללים מספר דמויות מוכרות מעולם מארוול הנורמטיבי: הנמר הלבן (או יותר נכון נמרה) המופיעה בימים אלו ב-Avengers Academy , איש הכוח – מנהיג האוונג'רס החדשים, נובה – חבר בארגון משטרתי בין גלקטי,  ואיירון פיסט – אמן אומנויות הלחימה עם יד מסוכנת במיוחד. אך במקרה הזה הדמויות עברו בילוי במעיין הניעורים והם בגיל העשרה (פרט לנמר הלבן אשר זהו גילה גם ביקום הנורמטיבי) ומבלים את עיקר זמנם בתיכון של פיטר פארקר בו הם שתולים.

השינוי הנוסף ואולי המשמעותי ביותר הוא ההתייחסות היצירתית של הסדרה "לקול הפנימי" של פיטר פארקר אשר כוללת את המחשבות והדעות לגבי המתרחש בחייו. אלמנט זה היה אחד הדברים אשר משכו קוראים לעקוב אחרי מעלליו של ספיידי מאחר והוא היה דמות שהיה כל כך קל להזדהות איתה ועם העולם הפנימי שלה. בסדרה הזו המחשבות של פיטר פארקר מקבלות בוסט רציני ומופיעים בתור הזיות בהקיץ משעשעות אך לרוב פשוט ילדותיות (אה-לה ג'יי.די. בסקראבס). אני חושב שזוהי זווית מעניינת אשר יכולה לחקור את מעלליו של פיטר בצורה שלא נוסתה עד כה.

עם זאת העניין פשוט לא עובד, וזאת מהסיבה הפשוטה שהסדרה לא לוקחת את עצמה ברצינות כלל. הפן שאני הכי מתחבר אלי באפוס של ספיידרמן הוא צורת ההתמודדות המודעת לעצמה והמשועשעת של פיטר לגבי חייו, על אף כל הדברים הנוראיים שקרו לו במהלך הקריירה הארוכה שלו כספיידרמן. לכן סדרת הטלויזיה המוצלחת ביותר של ספיידרמן עד היום מבחינתי היא הסדרה הקלאסית מ94' שגדלתי עליה. ספיידרמן מגוחך בעולם מגוחך לא יוצר עניין אמיתי בהתמודדות של הדמות והקשיים שלה.

 אני מקווה שעם הזמן הסדרה הזו תתבגר ותציג משהו מעניין יותר משינוי קל בדמויות וגישה שונה לבועות החשיבה של פיטר. אבל אם זה לא יקרה, תמיד תהיה עוד סדרה.

The Avengers : Earth Mighiest heroes

כהכנה לקראת סרט הקומיקס הגדול ביותר שלה – האוונג'רס, שחררה חברת מארוול סדרה מצוירת העוסקת בחבורת גיבורי העל ועוקבת אחר מעלליהם מראשית ימי הקבוצה. הסדרה מתבססת בעיקר על סיפורים מתקופתם של סטן לי וג'ק קירבי אך שואבת השראה גם מקווי עלילה עכשוויים וגם מסרטי הקולנוע של מארוול.

הסדרה עוקבת אחר הדמויות המקימות של הקבוצה: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, איש הנמלה והצרעה, והוק איי. אך בהמשך מצטרפות דמויות נוספות שהיו חלק מהקבוצה לאורך השנים.

משמאל: האוונג'רס גירסת שנות ה60, מימין: האוונג'רס גירסת שנות האלפיים

גם הנבלים שמולם מתמודדת הקבוצה נחלקים לאויבים קלאסיים כגון לוקי ואולטרון ועד לדמויות חדשות ועדכניות יותר.

בדרך כלל סדרות קומיקס מאיצות את קצב התפתחות העניינים או נמרחות במשך זמן רב מדי בדרך לבניית הדמויות וקווי העלילה השונים. אך יוצרי סדרת האוונג'רס יודעים איך לקחת את הזמן שלהם ותוך כדי כך לשמור על קמצוץ של מתח ועניין לאורך כל העונה. מידי כל כמה פרקים הסדרה מתמקדת בגיבור מסוים ועוקבת אחריו בכדי להעמיק את הדמות שלו. במקרה הזה איכות הפרקים משתנה בהתאם לדמות ולכותב של אותו הפרק.

המשיכה לנוקמים הייתה תמיד מורכבות הדמויות המחזיקות בתפיסות עולם מנוגדות והיכולת שלהם להתמודד עם ההבדלים אף ולהתעלות מעליהם. האלמנט הזה בהחלט נוכח בסדרה והופך אותה מעניינת ואף מורכבת לפרקים. פרט נוסף ומהנה הוא הרבדים השונים של הנבלים המופיעים במהלך הסדרה. אם בידי מתקפות ישירות על קבוצת הנוקמים ועד לקונספירציות שונות שרצות ברקע ונרמזות לאורך העונה.

לעומת Ultimate Spiderman שבו האנימציה חלקה ומפורטת, ניתן לראות בבירור כי כאן האנימציה פשטנית יותר ונראית זולה. עם זאת ברב הזמן זה לא מפריע וממש לא פוגם בהנאה מהסדרה.

יש לאוונג'רס עוד דרך ארוכה עד שהסדרה תשיק לאב הרוחני שלה בתחום הקומיקס אך היא בהחלט לא מביישת את המקור.

Young Justice

במשך שנים הופלו הסייד קיקס – עוזריהם הצעירים וחסרי הנסיון של גיבורי העל הגדולים בעולם.  אך לא עוד! הסדרה Young Justice מעניקה מקום של כבוד לכל הצעירים אמיצי הלב והופכת אותם למרכז העניינים, לפעמים על חשבון המבוגרים שנכשלים במקום שבו הצוות הצעיר וחסר הניסיון צולח.

הסדרה שואבת השראה משתי סדרות קומיקס נפרדות: Teen Titans ו Young Justice. אבל לא מהווה עיבוד של אף אחת מהסדרות בנפרד ומכילה גם חומרים מקוריים. מאחורי הסדרה עומד היוצר גרג וייסמן שאחראי על לאחד מגלגוליו המוצלחים ביותר של ספיידרמן בעולם האנימציה – The spectacular Spiderman.

משמאל: Young Justice גירסת הקומיקס בשנות ה90, מימין: גירסאת שנות האלפיים באנימציה.

הסדרה עוקבת אחר מעלליהם של : סופר בוי – הכפיל המשוכפל של סופרמן, רובין הראשון – דיק גרייסון, קיד פלאש – וולי ווסט שבעתיד יהפוך לפלאש השלישי, מיס מרשן – אחייניתו של איש מאדים ירקרק מסויים, ואקוולד – דמות חדשה שנוצרה לשם הסדרה ויש לה שורשים באטלנטיס וקשרים לאקווה מן.

לאורך העונה הקבוצה משתנה ומתעדכנת בדמויות נוספות מהעולם של DC. אך פרט אליהם הולכים להופיע דמויות רבות נוספות. החשיפה בסדרה של דמויות שונות ביקום של DC הוא משהו שאין לו הרבה מתחרים. כמעט בכל פרק הצופים נחשפים לדמות חדשה. גם סדרת Justice Leauge Unlimited מ2004, הציגה דמויות רבות מיקום DC, אבל ההבדל האמיתי הוא בעומק הדמויות והמורכבות שלהן.

הסדרה מגישה דמויות חסרות ביטחון, שעוד חוקרות את גבול היכולת שלהן ואת הפוטנציאל שלהם לעבוד יחד בקבוצה. העומק שבאפיון הדמויות והאמת המסתתרת מאחורי זהותם צפים לאורך העונה ויוצרים תחושה של מתח והיקשרות אליהם. ברוב הפרקים העוסקים בעיקר בחברי הקבוצה, נבנה עניין ומוצגת מורכבות היחסים שביניהם. גם הקרבות וההתמודדות עם הנבלים השונים היא יצירתית ולא טרחנית. אם כי, ישנם פרקים שחוקרים דמויות בודדות בכדי לקדם קווי עלילה שונים ובמקרים כאלו הדינמיות והאנרגטיות שמופיעות בפרקים של הקבוצה כולה הולכים קצת לאיבוד.

עוד נקודה לחיוב בסדרה היא האנימציה. מבחינתי זוהי אחת מסדרות הקומיקס היותר מרשימות מבחינה ויזואלית שקיימות כיום. האנימציה חלקה, כל הדמויות מופיעים בצורה מפורטת וגם האפקטים לא נראים כמו משהו שנעשה בשנות השמונים.

לסיכום מדובר באחת סדרות הקומיקס הטובות שרצות היום ואם עוד לא התחלתם לצפות בה, אז הגיע הזמן.

 Green Lantern

חברת DC החליטה להמר על המותג של Green Lantern ולשחרר סדרת אנימציה תלת ממדית חדשה שעוקבת אחר מעללי הגיבור. כולנו יודעים מה עלה בגורל הסרט ההוליוודי, אבל סדרת האנימציה חיה ובועטת בירוק.

למעלה: האל ג'ורדן, הגירסא הממוחשבת, למטה: האל ג'ורדן, הגירסא המצוירת.

אך אם ציפיתם לסדרה שתמשיך ותבסס את סיפור הפיכתו של האל ג'ורדן לגרין לנטרן האגדי שכולנו מכירים ואוהבם אז מצפה לכם הפתעה.  הסדרה מתרחשת הרחק במרחבי החלל, בקצה היקום המוכר. האל (שכבר מתפקד כגרין לנטרן תקופה מסויימת) מחליט להגיע לשם באמצעות חללית גנובה ובליווי קילוואג (המשמש בדרך כלל כמדריך לוחמה בקרב המגוייסים ליחידות הגרין לנטרנס). כל זאת בכדי למנוע פגיעה בנציג מקרב הגרין לנטרנס הניצב בנקודה מרוחקת ביקום, נקודה המשמשת כקו ההגנה האחרון מפני כוחות צבא הלנטרנים האדומים, האויבים המושבעים של הלנטרנים הירוקים. אטרוסוטיס עומד בראש צבא זה, אשר שואב את כוחותיו מהאנרגיה הגלומה בזעם (לעומת הגרין לנטרנס אשר כוחותיהם נובעים מעוצמת כוח הרצון).

מסעם של הגרין לנטרנס מעניק לסדרה גוון שונה משאר סדרות האנימציה שרצות כיום. מדובר בסדרת מסע אשר מובילה את הדמויות בנבכי היקום ומעמתת אותם עם אתגרים חדשים בכל פרק. לאורך הסדרה הקאסט מתעשר ודמויות נוספות מצטרפות למטרה של האל וקילוואג בהגנה על היקום.

עם כל הכוונות הטובות קשה שלא להרגיש שהסדרה פונה לקהל צופים צעיר יותר מאשר Young Justice. לאורך כל הסדרה אנחנו יודעים בבירור מי הטובים ומי הרעים ומה צריך לעשות בכדי לסכל את משימתם. רוב הדמויות שטוחות, והסדרה לא מנסה להפתיע ולסקרן את הצופים. כל זאת, פרט לקו עלילה משני הקשור לשומרי היקום (הבוסים הכחולים של הלנטרנס) אשר חוקרת את הקו האפור יותר שבהגדרה של צדק ומוסר. במידה והכיוון הזה יתעצם ויחל להשפיע על הסדרה בכללותה ניתן יהיה להתייחס לסדרה ברצינות רבה יותר.

 הרד לנטרנס עצמם בהנהגת אטרוסוטיס והאיום שהוא מגלם הוא שטוח לחלוטין ולא חוקר את המקור של צבא הלנטרנים האדומים ומותיר אותם קבוצה יבבנית שיורקת חומצה אדומה.

סוג האנימציה של הסדרה לא נפוץ כל כך בקרב סדרות גיבורי העל, אבל  קשה להגיד שזה דווקא משהו טוב.  משהו במידול התלת מימדי מרגיש קצת מגושם ולא זורם כמו אנימציה קלאסית. עם זאת, יש משהו בעבודה עם אנימציה תלת ממדית שיוצר הרגשה קצת יותר מציאותית, ומאפשר להרגיש יותר את המרחב והחלל שמוצגים בפנינו. הקרבות עצמם לא עשויים בצורה הטובה ביותר וכמו תמיד היוצרים לא ממצים באופן יצירתי מספיק את הפוטנציאל של "הנשק המסוכן ביקום" של הגרין לנטרנס.

לסדרה החדשה של הגרין לנטרנס יש פוטנציאל להשתפר ולהפוך ליותר מעניינת ומרהיבה על ידי שימוש באמצעים העומדים לרשותה שהם עולם עשיר ומבוסס שניתן לשאוב ממנו וסגנון אנימציה לא שגרתי. אבל בשביל לעשות את זה, היא צריכה קודם כל להתבגר.

——–

נועם נאומובסקי – חובב קומיקס פראי האוהב להתפלסף על הנושא עד אין קץ, כותב קומיקס, בימאי ועורך וידאו. בקרו אותו באתר שלו http://noamnau.com/

Comments

comments

קולקטיב עלילון