כל דוגי ביג'י יומו – ראיון עם חגי גילר

לכבוד פתיחת הדוכן שלו בשבוע הספר תפסנו פה בעלילון את הכותב וצייר הקומיקס חגי גילר, אדם שאנחנו לא מכירים באופן אישי כבר כמה שנים, לראיון קצר על קומיקס בישראל, היצירה שלו לאורך השנים ואיך כמעט הוציא סרט עם שפילברג.

21330_374052362694416_1542429579_n

עלילון: אז, חגי, ספר לנו קצת על עצמך
ח.ג.: אני בן 30, ומצייר קומיקס מאז שאני זוכר את עצמי. למדתי איור בבצלאל, ובשנים האחרונות אני מפרסם קומיקס באינטרנט ('דוגי ליברצם', 'חגילר קומיקס') וטור חודשי על טכנולוגיה במוסף 'פירמה' של גלובס.
עלילון: איך הגעת לתחום הקומיקס – כחובב וכמקצוען?
ח.ג. : כילד גדלתי על הקומיקס של דודו גבע ועל מגזין Mad שניהם היו קצת מורכבים מדי לגילי, אבל אהבתי את הציורים ואת החלקים שכן הצלחתי להבין. בערך בגיל 9 המצאתי את דמות הקומיקס הראשונה שלי, ובגיל 12 פרסמו סטריפ שלו ב'עיתון הקומיקס' ז"ל והחלטתי שזה הולך להיות המקצוע שלי (זה היה לפני שהבנתי שהם פרסמו כל מכתב שהגיע אליהם פחות או יותר(.
בשנת 2000 הקמתי את האתר 'שסק' ששימש כגלריית קומיקס, אבל רק כמה שנים אחר כך התחלתי לפרסם דברים באופן פומבי יותר.
עלילון : כשהתחלת לפרסם זה היה על בסיס איזושהי סידרה או דמות קבוע? או יותר לכיוון בדיחה-של-השבוע?
ח.ג. : במשך שנים הייתה לי דמות בשם "איש השסק", סופר גיבור שהיה דומה לי באופן חשוד. (זה היה חמוד בגיל 13, קצת מביך כשהייתי בצבא). באתר פרסמתי סיפורים בהמשכים של איש השסק. בסופו של דבר היו שם ארבעה סיפורים מלאים, אחד מהם עם קרוב למאה עמודים שצויר בזמן השירות הצבאי שלי. למעשה, חוברת הקומיקס הראשונה שהוצאתי בפרינט הייתה גירסה מחודשת של הסיפור הראשון של איש השסק.
…. בוא נגיד שיש סיבה שלא הוצאתי מהדורה שנייה שלה
עלילון : אז מה הסיכוי שבעוד 10-15 שנה נראה את IDW מוציאים מהדורת אמן של איש השסק?
ח.ג. : לא מאוד גבוה. אבל סביר להניח שזה יתפרסם כעמודי בונוס בכרך י"ב של 'כל כתבי חגילר' בשנת 2038.

doogiestan-frame

עלילון : אבל איש השסק הוא לא הסיבה שאנחנו עורכים את הראיון הזה. איש השסק הוא רק הרמפה המטאפורית לדמות יותר מוכרת שלך… הלא כן?
ח.ג. : אכן. בסוף השנה הראשונה בבצלאל יצרתי את דוגי ליברצם, פוליטיקאי טוב לב שמנסה להחיות את הקריירה שלו (אותה נטש כמה עשורים מוקדם יותר – הוא היה חבר הכנסת הצעיר ביותר במדינה). הקומיקס המקורי של דוגי פורסם כסטריפים יומיים במשך קרוב לשנתיים בישראבלוג, ולאחר מכן המשכתי אותו בחוברות וכמה סיפורים קצרים, ולבסוף בספר באורך מלא – 'דוגיסטאן'.
עלילון : דוגיסטאן. ספר קומיקס שהושק שנה שעברה בפסטיבל הקומיקס והאנימציה וכעת זוכה להשקה שניה בשבוע הספר העברי.
זה לא קצת נועז – לקחת דוכן באירוע כזה מסיבי כשסביבך כל ההוצאות הגדולות בארץ על והמבצעים שלהן?
ח.ג. : זה די נועז, במיוחד כי הוצאתי מהדורה שנייה עם מספר כפול של עותקים מהפעם הקודמת ואני צריך למכור כמות גדולה של ספרים רק בשביל להחזיר את ההוצאות. בכל שנה אני מנסה להסתכן קצת יותר מהפעם שעברה – אני מוכר את הקומיקס שלי בדוכנים מאז 2005 ובינתיים הגישה הזאת עובדת לא רע.
עלילון: אתה חושב שיש לזה עתיד בארץ – לקומיקס בכלל ולקומיקס ישראלי בפרט?
ח.ג.: היום, יחסית לפעם, יש הרבה יותר מודעות לקומיקס בארץ – גם בגלל הסרטים של השנים האחרונות, וגם בגלל הפעילות של חנויות הקומיקס והוצאות הספרים שמתרגמות קלאסיקות קומיקס לעברית. אבל מצד שני היצירה המקומית עדיין נאבקת לשרוד, ורוב הפעילות של הסצנה המקומית מתקיימת לקראת פסטיבל הקומיקס.
עם זאת, הרבה מהפעילות עברה לאינטרנט, ושם יש יוצרים ישראלים שמקבלים חשיפה רצינית. אז לפחות יש עתיד ללייקים מקומיים.

doogiestan-frame2

עלילון : אני בטוח שבעתיד בנקים יתנו קרדיט על בסיס Share-ים במה-שלא-יחליף את פייסבוק
אתה חושב שמדור הילדים של היום – אלה שזוללים דברים כמו Bone ו-הקמע – יצאו יותר אנשים שיפגינו עניין במדיום גם בבגרותם?
ח.ג. : סביר להניח שכן. יש היום הרבה יותר מבחר מפעם לילדים שרוצים להכיר את התחום. גם מוזיאון הקומיקס בחולון תורם ליצירת הדור הבא של חובבי קומיקס, עם הסדנאות והחוגים שהם מעבירים באופן קבוע.

עלילון : בו נחזור שניה לדוגיסטאן: ספר לקוראים קצת על הספר הזה?
ח.ג.: הסטריפ היומי של דוגי הסתיים בכך שהוא הגשים את חלומו להיות ראש ממשלת ישראל, והחוברות המשיכו את הסיפור על ההתמודדות שלו עם התפקיד. ב'דוגיסטאן' דוגי עובר משבר ומחליט לעזוב הכל ולנסות להקים מדינה משלו על אי מלאכותי מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, והוא מסתבך בדרך עם אויבים מבחוץ ומבפנים. כמו כן הכלכלה של המדינה מבוססת על כריית פוגים מאדמת חיריה.

עלילון : ריאליסטי. התפלאתי במיוחד על ההחלטה שלך להמשיך בהוצאה עצמית לאור הפניות שקיבלת מהחברות הגדולות – האם נכונות השמועות ש DC רצו להפוך את דוגי לחבר מייסד בליגת הצדק ב – New 52?
ח.ג. : הם פנו אלי, אבל אחרי העיבוד הקולנועי המזעזע שהם עשו לאיש השסק ב-2008, החלטתי שאני מעדיף לשמור על האינטגריטי שלי, לא משנה כמה מיליונים הם יזרקו עלי.
עלילון : האם זה אומר שלא נראה סרטים עתידיים של חגיי גילר? מה קרה לעיבוד המובטח של שפילברג לסטריפים המוקדמים של דוגי?
ח.ג. : אני לא שולל סרטים עתידיים כל עוד אני מקבל זכות וטו. אם הייתי רוצה עירום פרונטלי הייתי מכניס אותו לקומיקס בעצמי, דאמיט.
שפילברג ואני נפרדנו עקב חילוקי דעות, אבל ג'וס וידון הביע התעניינות. אני כבר אפיץ שמועות נוספות על העניין בהמשך.
front-cover

עלילון : אז – איפה הקוראים שלנו יכולים, פיזית, למצוא אותך בחודשים הקרובים?
ח.ג. : אני אהיה בשבוע הספר בכיכר רבין (5-15.6) שם אני אמכור את המהדורה החדשה של הספר במבצע מיוחד שכולל סימניה ומהדורה דיגיטלית של החוברות הקודמות בסדרה; לאחר מכן אני אהיה בפסטיבל הקומיקס בסינמטק ת"א (13.9) שם צפוי לצאת הספר הבא שלי (אוסף של חומרים נדירים מהעשור האחרון בגרסאות חדשות), ובספטמבר מתוכנן אירוע במוזיאון הקומיקס בחולון (עדיין לא סופי).
עלילון : ואיפה הם יכולים למצוא אותך, יום-יום, במרחבי הסייברספייס?
ח.ג. : את הקומיקס שלי בפייסבוק אפשר למצוא בעמוד "חגילר קומיקס" http://www.facebook.com/hagiler.comics
את הסטריפ היומי של דוגי באתר שסק
www.shesek.org
וכמו כן פתחתי לאחרונה חנות אונליין למכירת החוברות שלי (במהדורות מודפסות ודיגיטליות): http://my-stores.co.il/hagiler

עלילון : תודה על זמנך מר גילר. אני, אישית, מחכה למהדורת האבסולוט המוגבלת של דוגיסטאן – הבנתי שפרנק קוייטלי יצייר את הכריכה?
ח.ג. : רק את הקדמית. ג'ון רומיטה ג'וניור הכין את הכריכה האחורית.
עלילון : נהדר!

Comments

comments

אביב ציפין
כותב וצייר קומיקס, ממייסדי עלילון.

3 תגובות בנושא “כל דוגי ביג'י יומו – ראיון עם חגי גילר”

  1. שאלה קטנה: איזה קלאסיקות קומיקס בדיוק תורגמו לעברית? יש יצירות קומיקס שתורגמו אבל "השומרים", "ונדטה", ואפילו קומיקס סופרהירו רגיל לא תורמו לעברית, וחבל.

  2. Bone ו -Maus הן שתי אבני דרך בולטות שתורגמו, The Amulet גם זוכה לביקורות מהללות ונמכר בארץ כמו לחמניות חמות…
    ה"בעיה" היא (עד כמה שזה בעיה) היא שסוג היצירות שהקהל בארץ מעדיף (או, יותר נכון לומר, שההוצאות חושבות שהקהל מעדיף) הם סיפורי הרפתקאות לילדים / נוער עם התחלה וסוף ברורים מאשר את גיבורי העל (שזה מה שמעניין חלק ניכר מקוראי הקומיקס המבוגרים יותר בארץ).
    אני לא מתפלא שלט טרחו לתרגם את Dark Knight Returns או את Watchmen לעברית – אלו יצירות די בוגרות מבחינת התוכן וההוצאות מאמינות כרגע, כנראה די בצדק, שהקהל לקומיקס בעברית הוא בעיקר ילדים.
    אני חושב שהמצב היום הרבה יותר מכשהייתי ילד – והקומיקס היחיד שיכלת להשיג בעברית היה זבנג או כמה ספרים חבוטים של אסטריקטס וטינטין – הילדים היום לומדים לאהוב קומיקס כבר מגיל צעיר וכשהם יגלו שיש עולם שלם מעבר למתי מעט שמתורגם לעברית כולי תקווה שהם יתחילו לקרוא קומיקסים נוספים.

  3. מבחינת גיבורי על היו מספר ניסיונות תרגום קומיקס גיבורי עלהרפתקאות שלא צלחו לטווח ארוך, למעט מגזין "בוקי". בני ה-35 ומעלה יזכרו את הבלתי מנוצחים, פלאש גורדון ואחרים.
    http://no666.wordpress.com/2007/07/26/%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A7%D7%A1-%D7%A9/

    בשנות ה-90 חברת "קונקט פוינט" תירגמה קומיקס של אקס-מן וספיידר-מן, ולקראת הסוף גם לפחות גיליון אחד של וולברין, בשיאן של סאגות אונסלוט והמשובטים הידועות לשמצה. החוברות הפסיקו להתפרסם ללא התראה לאחר כשנתיים בתחילת 99'.

    קומיקאזה תירגמה ופירסמה את קשת הסיפור הראשונה של "אולטימייט ספיידר-מן" (שבעה גיליונות).

    אגב "מאוס", סיפור הפירסום שלו בעברית לא היה ממש מסע חלק. תרגום הספר הראשון יצא לאור ב-90' עם הרבה שינויים: האנגלית הרצוצה של ולאדק לא נשתמרה בעברית, הצגת אחת הדמויות כיודנראט שונתה ע"י ארט ספיגלמן עבור המהדורה העברית לאחר שצאצא של האדם המדובר איים בתביעה, וסופו של דבר הספר לא התקבל באהדה בארץ. כתוצאה מכך, המו"ל זמורה-ביתן בחרה לוותר על תרגום הספר השני, ורק לפני כשלוש שנים שתי המהדורות הופיעו בתרגום חדש אך נאמן למקור ע"י הוצאה לאור חדשה.

סגור לתגובות.