הסיפור שלא קראתם: THE BUNKER

כולנו אובססיבים לקומיקס. טוב, כל מי שמבקר פה אני יכול להניח שהמשפט הזה נכון לו. אבל עם מאות אם לא אלפי קומיקסים חדשים וכותרים שמתבטלים ומתחלפים בכול שנה, אינדי-קומיקס שנושף לשתיים (שלושת, יותר נכון) הגדולות בעורף וקומיקסי-רשת מוצלחים לכולנו יש סיפורים שלא קראנו, סיפורים שפיספסנו ויצירות אומנות שפשוט לא טרחנו להסתכל לכיוונן.

בסדרת כתבות חדשה אנסה לתת לכם ולכן טעימה מהעולם האסור שלא הרבה ראו, לקחת אתכם מבעד למראה אל הקומיקס והנובלות הגרפיות שרציתם לקרוא ולא ידעתם אפילו. מדריך הטרמפיסט בעולם הקומיקס 101.

אני בטוח שהרבה קומיקסים שאציג פה הם לא בדיוק אינדי-סודי-קבור-אי-שם-במדף-האחורי-בחנות אבל מספיק שלא שמעתי מספיק על הקומיקס הזה בארץ או ששמעתי הרבה אנשים שלא קראו ולא נחשפו אליו זה מספיק בשבילי כדי לתת לך ביקורת למכירים וטעימה קטנה בו זמנית למי שלא ראה, לא שמע ולא ידע. הישארו עימנו.

הסיפור הראשון שיש לי להציע לכם הוא לא סיפור ישן ולא חדשני, הוא רק לוקח קונספט די פשוט ועושה ממנו מטעמים. הוא נותן לכם הרגשה של מוכר וצפוי אבל עם מלא שינויים וכתיבה שנונה ואומנות שעושה לסיפור חסד אנחנו מקבלים קומיקס איכותי, חזק ובועט.

P

THE BUNKER

כותב: ג'אשוה הייל פיאלקוב || צייר: ג'ואי אינפונארי || חברה: Oni Comics || מחיר:  19.99$

הרבה נאמר על הקומיקס הזה ויש מהאילו שאוהבים אותו עד סגידה ויש כאילו שלא מבינים אותו כלל. הבונקר לא סיפור עם פלוט שיעיף אתכם, לא משהו שלא שמעתם בעבר ולא משהו שירגיש לכם כמו רעיון מקורי אפילו. אילו הדמויות החדות של הכתיבה והדרך שבה הסיפור מסופר והרעיון ביחד שמביאים את הסיפור הזה לנקודה בה הוא נמצא.

אז על מה אני מקשקש? הבונקר הוא עוד סיפור העולם-עומד-להחרב-וחייבים-לעצור-את-זה עם מיסתורין שהזכירו לי את "אבודים" ודמויות שקל להקשר אליהן.. אה.. וגם מסע ומשחקים עם הזמן.

במרכז העלילה עומדים חמישה חברים שרוצים לקבור קפסולת זמן ביער (כי מי מאיתנו לא חשב על זה כל שבוע שני…רק אני? אוקיי.) אבל כאשר הבור נחפר במקומו מגלים החמישה בונקר סודי מתחת לאדמה עם מכתבים שנכתבו במיוחד אליהם. מעצמם. מהעתיד.

הם הולכים להשמיד את העולם והבחירות שמובילות אותם לשם מתחילות בימים אילו. כדי להציל את העולם עליהם לשנות את העתיד והעבר אבל המכתבים מובילים אותם רחוק יותר ויותר אחד מהשני, בתקופה לה הם זקוקים לחברים יותר מתמיד.

אז כן, נשמע מבטיח ומגניב. סוג של אבודים פוגש את דוקטור הוא לפרק איחוד מרגש.

דמויות מרגשות וטוויסטים בעלילה. הבונקר.
דמויות מרגשות וטוויסטים בעלילה. הבונקר.

אבל זה הרבה יותר מזה.

הכותב של הבונקר, ג'אשוה הייל פיאלקוב, מוכר לנו גם ממארוול (Ultimate Comics: Ultimates, Ultimate FF) וגם מדיסי (I, Vampire) ואחרים (Doctor who) אבלב"הבונקר" הוא באמת זורח כאשר הוא יוצר עולם משלו עם דמויות שמרגישות אנשים שהכרנו ועם זאת משהו עתידני. העולם של הבונקר מרגיש משהו שיכול לקרות, אמיתי וכנה.

הכתיבה של פיאלקוב שזורה בסיפורים על חברות, גורל והשינוי שלו והאם זה אפשרי. פיאלקוב לא מבזבז זמן וכבר בווליום הראשון מהעמודים הראשונים העלילה יוצאת לדרך ולא עוצרת באדום. הוא מקדם את העלילה בצורה שלא מרגישה תקועה ויוצר רצף טוב בין עמוד לעמוד שהופך להיות אובססיה של קריאה לאורך כל האוגדן הראשון והשני. רגעים פשוטים מחיי היום יום הופכים להיות משמעותיים יותר ופיאלקוב נותן להם דגש דרך דיאלוגים מרגשים ושנונים ואומנות ע"י אינפונארי שמדגיש את הכול. החוזקה של הקומיקס הזה היא שהוא הצליח לשחק לי עם הראש ולתת למחשבות לזרום ולשאלות להציף תוך כדי קריאה ואחריה.

האומן, ג'ואי אינפונארי, מצייר בצורה שמזכירה סקיצה לעיתים, אבל הסיגנון האפל הזה וצורת הקו מדגישות את חוסר הוודאות ואת האפלה ששוררת בקומיקס ובסיפור. כל הגורמים של האומנות מחמיאים לסיפור ויוצרים תמונה שלמה עם הדיאלוגים ועם בניית העולם. אפילו הקאברים של הגיליונות מדגשים את תחושת האפלוליות והמסתוריות שמצויות בבונקר.

מקפיד על הפרטים ומסתוריות. אומנות מ"הבונקר" של ג'ואי אינפונארי
מקפיד על הפרטים ומסתוריות. אומנות מ"הבונקר" של ג'ואי אינפונארי

אחד הדברים שהקסימו אותי בבוקנר היה ההקפדה על פרטים. ניתן למצוא פרטים חבויים ברקע של הדמויות שמצביעים על העתיד (בקריאה שנייה ושלישית ומעלה, כן, זה ממכר) והפרטים שאינפונארי מקפיד עליהם בציור הפנים של הדמויות הראשיות והמשניות כאחד נותנות תחושה כנה לקומיקס הזה.

לסיכום, באופן מפתיע, אני לא חושב שהקומיקס הזה לכולם. הבונקר הוא סיפור שלוקח קונספט מוכר של העולם-יושמד-עוד-דקה ונותן לו חיים חדשים – לא הרבה יאהבו את זה. הוא משחק עם הראש של הקורא עם מסתוריות של העתיד, הגורל שאולי קבוע מראש והעבר שרודף את הדמויות שלנו, אבל לעיתים הוא מורגש מוכר מדי. הרבה אנשים מכובדים המליצו עליו אז קוטנתי במילים על משהו שייתן לכם המון הנאה. האומנות והסיפור לא תמיד פשוטים לעיכול וללא ספק מאתגרים. אבל אם הוא שווה בסופו של היום? מאוד.

ציון – 8.

Comments

comments

נאור טביב