מארבל נגד דיסי – הקרב על המדף – חלק א׳

במשך עשורים שוק הקומיקס תמיד התאפיין לפחות על ידי קרב אחד נצחי- הקרב בין השתיים הגדולות.
לשמחתי אפשר להגיד שהיום השוק גדול ומגוון מתמיד, שהוצאות קטנות כבר לא כל-כך קטנות ומציעות תוכן אטרקטיבי ויצירתי שמוצא קהל. אבל עדין, כשה מגיע לסופר גיבורים, אין על דיסי ומארבל. דווקא בכלל זה כל-כך מרתק לראות איך שתי החברות תוקפות את השוק באופן כל-כך שונה ומנוגד.

דיסי הכריזה לפני מספר שבועות על הלידה מחדש, וחשפה את הקו. הנקודות המרכזיות הן אלו:

  • דיסי תחזור למקורות ותתמקד בגיבורים הקלאסיים בצורה ניאו-קלאסית
  • החברה תוריד את מחירי החוברות ל-2.99$ לכל אורך הליין
  • ותוציא מספר חוברות פעמיים בחודש.

ובצד השני של הזירה:

  • מארבל מחדשת את האייקונים המוכרים שלה עם פנים חדשות מתחת למסיכה (סאם ווילסון כקפטן אמריקה, ג׳יין פוסטר כת׳ור, אמדאוס צ׳ו כהאלק, גוסט ריידר ומיס מארבל חדשה ועוד)
  • מחירי החוברות מטפסים לאט לאט ל-4.99$ ואפילו 5.99$ לחוברת (כולל עותק דיגיטאלי)
  • קצב היציאה של סדרות הוא מינימום חודשי, אבל בהרבה מקרים הוא יותר גבוה ללא התראה ברורה.

וזה מרתק.
בואו נתייחס לנקודה הראשונה, הגיבורים שמתחת למסיכה. מאז הוקאיי של פראקשן ואז׳ה, מארבל עושה ״הוקאיזציה״ לליין שלה, ונותנת נקודות קלות להיכנס לעולם של הגיבורים שלה כבני אדם (בין הבולטים הם מון נייט ובלאק ווידו). במקביל היא גם מחליפה את אותם האנשים שאנחנו רגילים לראות מתחת למסיכה כדי להביא את אותו גיוון גם לאיקונים המוכרים.
דיסי ניסתה לעשות את זה. אחרי הצלחה מאוד גדולה עם באטגירל של קאמרון סטיוארט, ברנדן פלטצ׳ר ובאבס טארר, דיסי ניסתה לעשות ״באטגירליזציה״ של הליין עם DCYou, והשקת כותרים כמו מידנייטר, בלאק קאנרי, אומגה מן ועוד סדרות שהן טיפה יותר רעננות. הניסיון הזה די נכשל.

נראה שאצל מארבל יותר קל להחליק סדרת הווארד הברווז או סקווירל גירל מאשר אצל דיסי, שלא הצליחו ליישם הצלחה דומה עם בלאק קאנרי- דמות שמככבת גם בסדרת טלוויזיה, וגם סדרת ספין אוף ישירה של באטגירל המהוללת.
דיסי ניסתה למנף הצלחה מכיוון של קהל חדש, צעיר ושונה, משהו שמארבל נהנית ממנו מאוד. כיום יש חשיפה מאוד גבוהה למדיום ולז׳אנר ולוותר על הקהל הזה זה פשוט בזבוז. אבל דיסי עדין נתפסת כחברה זרה שקהל צעיר או שונה מהסטריאוטיפ (זכר לבן מתבגר+) לא יתחבר אליה.

It's about Style

מהקמת ה-New 52 דיסי מיתגה את עצמה, לטוב ולרע, כליין אחיד שיציב בצורה ובתוכן שלו. יציבות היא בדרך כלל דבר טוב, אבל לא במחיר יצירתיות וגיוון. נאמר לא מעט על כמה שהסטייל האומנותי של דיסי אחיד עד לרמת השעמום. כן, יש שם כמה אמנים מעולים, אבל נראה שחוץ מהבודדים הבולטים (גרג קאפולו בעיקר) כולם קיבלו תכתיב לצייר בסגנון הבית- הסגנון של ג׳ים לי.
כשדיסי ניסתה להסיט את הספינה למקום מגוון יותר הקהל כנראה כבר לא היה שם.
וזה אולי למה אנחנו מקבלים את הליין החדש של Rebirth בצורה הזו. חוץ מ-Suicide Squad, ששם בגלל ההצלחה הבלתי מעורערת של הארלי קווין והסרט הקרב, כל הגיבורים הם חברי ליגת הצדק גדולים ומוכחים, או הטיטאנים הקלאסיים. אם כבר החומר המקורי- אז עד הסוף. פחות גיוון ויותר חידוש של הקלאסיקה.
וזה לא משהו שמארבל לא עשו. בבחינה לאחור של ליין ה-Marvel NOW! כל הכותרים הראשונים היו סדרות סולו של גיבורי אוונג׳רז, וסדרות אוונג׳רז שונות. קל להביא קהל עם השמות הגדולים של קפטן אמריקה והנוקמים, ואז באמת אפשר לחדש עם מיס מארבל מוסלמית וגוסט ריידר היספאני.
אז נקבל בקרוב את הטייק החדש על באטמן (בפעם המי-יודע-כמה) השאלה היא אם כמו ב-New 52 דיסי מהמרים את כל האסימונים על ליין אחד בלי שאיפה להיות דינאמיים (מה שהפיל אותם בסופו של דבר). בניסיון התמידי לחדש ולגוון מארבל עברה מ-Marvel NOW! ל-All-New Marvel NOW! ל-Avengers NOW! ל… טוב הבנתם את הקטע. ונראה לי שגם דיסי.

בחלק הבא נדבר על הצד העסקי, איך החברות באמת מתכוונות להלחם על המדף, ואיך הן בכלל מסתכלות על מכירת קומיקס?

 

Comments

comments

אביב ציפין
כותב וצייר קומיקס, ממייסדי עלילון.

תגובה אחת בנושא “מארבל נגד דיסי – הקרב על המדף – חלק א׳”

סגור לתגובות.