באטמנאייק- Prophecy of Doom

Prophecy_of_Doom-Title_Card

כתיבה: דניס מרקס

בימוי: פרנק פור

האביר האפל בהרתפקה גותית שמצחיקה יותר משהיא מפחידה.

הרעיון של באטמן בהרפתקאה גותית נראה ברור מאליו, ואכן עולם הקומיקס הציג כמה יצירות מרשימות ששתלו את האביר האפל בעולם שמערב מלודרמה ואיום על טבעי (כולל Batman: Gothic ו – Dark Knight Dark City). אבל איכשהו דווקא הגרסה הטלוויזיונית מפספסת לחלוטין. אני חושב שזה קשור לריאליזם העמוק ששרר בשתי העונות הראשונות של הסדרה – הקו הכבד שומר על הדמויות והעולם מקורקעים (אם כי סטיילסטיים להפליא) והאיום העל טבעי שמוצג בפרק לא נראה אמין אף לרגע. זה בסדר גמור שהנבל, מגיד עתידות / מנהיג כת בשם נוסטרמו נחשף כרמאי בשלב זה או אחר, אבל כדי שהאיום של הפרק יעבור אני צריך להאמין לו מתישהו.

נוסטרמו הזה, עוד אחד מגלריית הנבלים המקוריים הנשכחים יחסית של העונה, עלה על מזימה די גאונית – הוא מציג עצמו כחוזה עתידות בפני נציגי החברה הגבוהה, משמיע סדרה של איומים סמי-ספציפיים ואז דואג שהאיומים האלו יתגשמו בעצמו (או בעזרת אחד העוזרים שלו). התוצאה – כסף מיידי. אחד מאנשי החברה הגובהה האלו הוא בחור בשם איתן, חבר טוב של באוס ויין, שמנסה לשכנע את כל המעגל החברתי שלו להצטרף (ולתרום!) לאחווה של נוסטרמוס.

בעוד רוב הקהל מתרשם מההופעה הסופר-תיאטרלית של הנביא ברוס ויין ספקן יותר מג'יימס רנדי. נוסטרמוס נחוש בדעתו להניח את ידו על הכסף של המליונר בעל חוש הלבוש הכי מחורבן בעיר (שוב – כל כישרון העיצוב הפנטסטי של יוצרי הסדרה וברוס ויין בלבוש אזרחי נראה כאילו אמא שלו הלבישה אותו. אחרי שירו בה.) – ומזייף בעזרת מכשור מתקדם דברים כמו תעופה וזכוכית נשברת בטלקנזיס. ברוס מסכים לחתום חלק ניכר מכספו לקרן המשותפת של האחווה, שמסתכמת ביותר משלוש מאות מליון דולר, בניסיון להכינס למעגל הפנימי של נוסטרמו.

Nostromos predicts

שוב, המזימה עצמה די חכמה (נסוטרמו מנהל את הקרן אבל כדי להרגיע את המשקיעים הוא נותן לאיתן את זכות החתימה הסופית שמעבירה את הכסף מחשבון למזומן) אבל העובדה שהכל ברור מאליו מונע מהצופה להרגיש מידה של פחד או מתח – אנחנו יודעים את הכל מראש ובאטמן חושד מהרגע הראשון. כמה נהדר היה לעורר את הספק של הדמות, או לתת לנוסטרמו לשחק על חוסר היכולת של ברוס להתמודד עם מות הוריו (אולי טראנס מזוייף?), יש פה הרבה פוטנציאל שתמבזבז על מזימת סחטנות / רמאות סטנדרטית להחריד.

 

מה שכן, הסיום של הפרק פשוט פנטסטי: זה קרב בין באטמן לנוסטרמו והעוזר שלו שנערך בפלנטריום מכני שמציג דיאורמה בגודל אנושי של כוכבים מסתובבים שנותן לאביר האפל להלחם ולנסות להציל את בת ערובה בין אורות בוהקים, גלגלי שיניים, כבלים נמתחים ושאר אפקטים דרמטיים. זה בדיוק האקט השלישי הנכון, קליימקס מאסיבי, שצריך אחרי פרק שכזה.

 

ציון סופי – 6 / 10

הערות:

* אוכלוסיות המליונרים של גות'אם גדולה באופן מגוכח – זאת עיר שנראית כאילו היא נמצאת תמידית על סף קריסה כלכלית, עם מגרשים ובניינים נטושים שמכסים כל מטר רבוע, אבל יש בה יותר בעלי מאה מבעלי דעה.

* היוצרים של הסדרה בברור רצו את השחקן האגדי וינסנט פרייס לתפקיד נוסטרמו (זה לא רק עיצוב הפנים, כל המניירות והמזימה נראים כמו משהו שנקלח מסרט דל-תקציב של רוג'ר קורמן מתישהו בשנות השישים) אבל נאלצו להסתפק במייקל דס בראס (הוא היה הבחור הרע במקגיוור והקליט כמה אלבומי פופ-רוק נשכחים).

* אגב שיתופי פעולה של פרייס וקורמן – השניים עבדו בשנות השישים והשבעים על שורה של סרטי אימה מלודרמתיים שהיו מבוססים, בחופשיות מרובה, על סיפורים של אדגר אלן פו. נראה שהפרק שואב את מירב ההשראה שלו מהשיתופים האלו (המומלץ שלי – The Masque of the Red Death)

 

* המוזיקה בזמן הקרב בסוף מזכירה, קצת, את היצירה הקלאסית Mars: Bringer of War של גוסטב הולט. יצירה חזקה ומואד פופלארית (עם עשרות גרסאות כיסוי, ואני לא מדבר על מלחינים קלאסיים). קוראי הבלוג מכירים, כנראה, את גרסת הא-קפלה שהופיעה ב- Venture Bros

* מזימה נוראית של זייפן דתי להשיג כסף מעשירים והמפורסמים שמסתיימת בנסיונות סחיטה ורצח. אני, וכותבי הסדרה, בכלל לא עוסקים בכת / דת מסויימת שאת שמה אסור להזכיר מחשש לתביעות.

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.