This Week in Gotham 31.1.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספולירים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: באטגירל חוזרת הביתה ובדיטקטיב מסתיימת פרסומת  ארוכה מדיי לסדרה חדשה :

Batgirl #7-Son of Penguin part 1 

Writer: Hope Larson.

Artist: Chris Wildgoose.                                                           

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

ברברה גורדון חוזרת ממסע הגילוי הפנימי שלה באסיה היישר לביצת ההייטק בברנסייד, המון בעיות עולם ראשון ואקספוזיציה.

אפשר להגיד שסצנת הפתיחה של סיפור עוזרת לקבוע את הטון והקצב של הסיפור עצמו. כך גם במקרה שלנו, הפתיחה המעט מעצבנת של החוברת הנ"ל משפיעה על קצב הסיפור וקובעת את אחד הנראטיבים המרכזיים. זה לא סוד שברברה חוזרת לברנסייד ושמן הסתם חלו בה המון תמורות שונות מאז אותה נסיעה למסע הנפש באסיה, הבעיה מתעוררת בכך שרוב הבעיות שעולות הן בעיות עולם ראשון, בעוד בעיות עולם שלישי (לדוגמא רעב כבד ומחסור במים ראויים לשתיה) הן בעיות הרות גורל המשפיעות באופן ישיר ורציני על הסובלים מהן (קרי תושבי מדינות עולם שלישי), בעיות עולם ראשון נובעות בדרך כלל מחוסר נוחות והן אינן משפיעות באופן ישיר וגורלי על חיי הסובלים מהן (למשל עלות גובהה של קפה, סגירה של בית הקפה השכונתי בשביל לפתוח חנות חיות אורגנית [פלוס למה לעזאזל ברברה מגיעה ב 3 לפנות בוקר כדי לקנות קפה כשהיא לבושה בתחפושת באטגירל שלה?]).

קומיקס הוא מדיום נהדר להעברת ביקורת וחשיפה לרעיונות בצורה שונה. הוא גם מגניב יותר והרבה מאוד מבני הנוער מתחברים אליו מאשר לספרים. לכן אין לי שום בעיה, אני אפילו מעודד, בשימוש במדיום הקומיקס בשביל לקדם רעיונות או אג'נדות מסוימות. כן יש לי בעיה כשזה נעשה בצורה מאוד חובבנית, או כאשר הרעיונות המועברים הם מעוותים ולא מוצגים בצורה נכונה. לצערי הרב כל העיסוק בצרות עולם ראשון, כאשר יש כל כך הרבה בעיות אחרות, הוא קצת מתעצל. במיוחד לאור העובדה שהטענות של "מבוגרים" כלפי הנוער הן שהנוער עסוק בעצמו ולא רואה מסביב. קצת קשה לי להתחבר לכאב בזינוק במחירי הקפה בבראנסייד אל מול הפשע המשתולל ברחובות או נבלי העל בתחפושות המגוחכות הפוגעים בתושבים. אבל הכי קשה לי כשכל הטפת המוסר הזאת מגיעה מאישה שהקימה חברת הזנק שהובילה לכל התמורות והמהלכים הללו. זה קצת כמו שמארק צוקרברג יתלונן על כל המידע הזה שחשוף ברשת או על העובדה שבימנו אנו משקיעים הרבה יותר זמן ומאמץ בקשרים וירטואליים  מקשרים אמיתיים בשר ודם, זה מקשה על התחברות למסר.

בלי שום קשר לדברים הללו, לקוראי הקומיקס באמת שיש יכולות להתחבר ואפילו להוביל מהלכים חברתיים אך האם אנו באמת רוצים שצעירים רבים ינהרו לרחובות רק בשביל קפה? האם אין מטרות נעלות יותר היום בחברה האמריקאית בפרט ששווה לצאת עבורם לרחובות? (בכל מקרה DC כבר הוכיחו לפני שהם מתקשים להעביר רעיונות מורכבים כמו למשל הצבעה בבחירות בצורה טובה1). דבר נוסף אחר שהציק מעט בחוברת היא הנבל, אנו יודעים כי ה"רע" בסיפור הולך להיות בנו של הפינגווין, כנראה בשל העובדה שהוא הבן של אחת הדמויות היותר ידועות לשמצה בעולם העטלף (הוא סוג של מנהל את העולם התחתון בגות'האם). אך הניסיון הזה ליצור איזשהי מערכת יחסים, בין בנו של הפינגווין לבין ברברה, הוא לעוס ישן ומאוד לא מקורי (הרי בקשת הסיפור האחרונה של סטיוארט ופלטצ'ר השתמשו בתכסיס עלילתי שכזה). וזאת באמת הבעיה הכי גדולה שלי עם החוברת השבוע, חוסר היצירתיות וההצמדות לשבלונות ישנות, קצת קשה לי במיוחד לאור העובדה שהופ לארסן הוכיחה שהיא כן יכולה לכתוב סיפור באטגירל מקורי ומעניין (היא עשתה את זה בקשת הקודמת כאמור).

האומנות של כריס ווילדגוס  היא מעולה, הוא מצליח לאייר סצנות מורכבות בצורה נפלאה, הדגש שלו לפרטים והבנייה של הסביבה עצמה מצליחה לשאוב את הקורא לתוך התמונה ולהשקיע אותו בתוך הסצנה. האומנות היא אחת הנקודות המעניינות בחוברת, אחרי העבודה הנפלאה של רפאל אלבקרקי, כריס לא נופל ממנה בהרבה. לאור העובדה ששניהם מנסים קצת לשחזר את סגנון הציור של באבס טאר רק עם טאץ שלהם.

שורה תחתונה, חוברת מאוד בעייתית בעניין הסיפור, לדעתי לארסון פספסה קצת את המטרה שלה, יש לדמות של באטגירל הרבה מאוד יכולות וכישורים אך אין היא יכולה ליצור אצלי אמפתיה כלפי מחירי המקיאטו המזנקים או בועת ההייטק, בעיקר בזמן שיש בעיות הרבה יותר חמורות. לא מומלץ

Detective Comics #948- Batwoman Begins part 2

Writers: James Tynion IV Marguerite Bennett.

Artists: Ben Oliver, Szymon Kuranski.                               

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

סוף הוא תמיד התחלה (לפחות על פי לאה נאור) כך גם פה סוף הfiller/פרסומת ממש ארוכה הוא התחלה של כותר Batwoman חדש המגיע לחנויות הקומיקס הקרובות בתחילת פברואר הבא עלינו לטובה. מעבר לפרסומת (וגם פרסומת ממש לא מושקעת) אין הרבה בסיפור הזה.

כפי שנרמז בביקורת של החוברת הקודמת העלילה ממשיכה להתמקד בבאטמן ובאטוומן במאבקם הלא נגמר בכתיבה בינונית, סליחה בקבוצת החיילים המיוחדת שהוקמה מתחת לאף של צבא ארה"ב אך עם מימון מלא, הובסה אבל לא לגמרי (כלומר נשאר חייל אחד ועוד אחד שהוא בכלא) וכעת מחזיקה בסירום שהופך כל מי שמשתמש בו למפלצת (סירום שגם היה אמור להיות מושמד באירוע ליל המפלצות הזכור לכולנו לטובה). העלילה היא באמת סוג של יציר כלאיים מאוד לא טוב של 2 סיפורים שבשום צורה שהיא לא היו אמורים להיות מחוברים ביחד (קצת כמו תוצר של נישואים בתוך המשפחה). אין איזשהו שינוי בנארטיב של הסיפור בחוברת הזאת, כי לדעתי הרעיון פה הוא לא לספר סיפור טוב אלא לקדם חוברת שאמורה לצאת בחודש הבא (חוברת שאין שום סיבה לקדם בצורה כל כך מאסיבית היות ומדובר בדמות שהיא גם ככה פופולארית וגם ככה מקבלת מלא זמן מסך).

מערכת היחסים בין קייט לאביה (מאוחרי סורג ובריח) מזכירה בצורה מאוד ביזארית את מערכת היחסים בין הסוכנת קלאריס סטרליג לרוצח הפסיכופת חניבעל לקטר בספר (ואחר כך סרט) שתיקת הכבשים (או בעצם כל מערכת יחסים בין אסיר מסוכן לבין שוטרת/שוטר/גיבור/ה מאז). המערכת יחסים הזאת אומנם חפה כמעט מכל רגש למרות שמדובר כאמור באב ובת שעברו ביחד רכבת הרים רגשית מאוד ארוכה ומפותלת. השימוש בבאטמן כניצב בסיפור הייתה יכולה להיות יותר מעניינת אם הוא לא היה מוזכר בכל משפט שני ומופיע בכל פאנל שלישי. קצת קשה להתמקד בבאטוומן והסיפור המורכב שלה כשכל רגע מחזירים אותי לחשוב על באטמן וכמה הוא גם חשוב (כדי שלא נטעה לרגע אחד ותמיד נזכור מי הגיבור האמיתי של הסיפור).

הפרסומת הזאת היא חוברת אחת יותר מדיי ארוכה לטעמי. את כל העלילה של החוברת הנ"ל עם שינויים מינוריים היו יכולים לעשות בחוברת מספר 1 של הכותר החדש ובכך היו חוסכים לנו עיסוק של חודש שלם בקידום של חוברת אחת.

האומנות של בן אוליבר ממשיכה להיות ממש טובה לכל אורך החוברת (למעט 2 עמודים שאויירו על ידי קורינסקי וגם הם סבבה), הוא עושה עבודה מעולה ושומר על קווים נקיים וסצנות ברורות, אין יותר מדיי דברים יוצאים מן הכלל או כאלו שיגרמו לקורא לקריאות התפעלות סנסציוניות אך האמנות בחוברת הזאת היא טובה מאוד.

לסיכום, מזל שהפרסומת הזאת נגמרה לה מקווה שהקשת הבאה תמשיך את הרעיונות הטובים שטייניון הצליח להעביר בקשתות הקודמות שלו. כמו כן אני מקווה שהכותר החדש של באטוומן יתנער מאוד מהר מסיפור הcolony וימשיך לחקור את הדמות הזאת בכיוונים יותר מעניינים. לגבי החוברת הזאת לא מומלץ פשוט תחכו לחודש הבא ולקשת הבאה.

הערה:

בנובמבר של שנה שעברה הוציאו DC חוברת ספיישל לפני הבחירות בארה"ב, בלי להכנס יותר מדיי לפרטים בעלילת הקומיקס (שכן היא דיי רדודה) המסר שהתקבל בסיפור הזה הוא שאין באמת למי להצביע וזה לא בדיוק המסר שהייתי רוצה להעביר לנוער (במיוחד לא בחברה דמוקרטית בה לכל קול יש משמעות). בכל אופן זאת רק דוגמא אחת לאיך לא להתעסק בנושאים רציניים בקומיקס.

 

זה הכל לשבוע הזה נתראה בשבוע הבא.
נהנתן/ם? סבלתן/ם? נשמח לשמוע על כך בתגובות .

Comments

comments

Roy Tabak
סטודנט מת"א, קורא קומיקס נלהב מילדות, מעריץ את באטמן ואלן מור. מחבב פחות את סקוט סניידר. כותב בעלילון וחלק מן הפודקסט הקלאסי קלאסיקומיקס