פוליטיקה וקומיקס- איך לא עושים את זה

DC מראים לכולנו איך לא מערבים פוליטיקה וקומיקס

לא מזמן עלתה באתר צנוע זה רשומה מאת חגי פלבסקי (המוכשר מאוד), בנוגע לתכנים פוליטיים בתוך קומיקס. היות והקומיקס הוא מדיום חשוב ודרך ממש מגניבה להעביר רעיונות לקהל רחב (פלוס אחלה דרך להגיע לבני נוער שהם העתיד של כולנו [we are all doomed]). אין ספק שנעשו ויעשו ניסיונות להשתמש בכוחו של המדיום הנ"ל על מנת להעביר מסרים מורכבים יותר מבחור בחליפת גוף מכה בחור אחר בחליפת גוף (אם כי בצבע שונה ולעיתים גם שיוך אתני שונה) כדי להציל בחורה (לא בחליפת גוף [אבל בלבוש סטראוטיפי אחר לפי רוח התקופה]) ואת היום. אך בעוד חגי בחר להרחיב על הפן החיובי והיכולת של התעשייה לבקר, להציג עמדה פוליטית או חברתית בצורה נכונה וטובה, אני בוחר (ברוחו של העורך ת' שפירא) להתמקד בפחות טוב, כאשר הקומיקס נכשל כמעט לחלוטין בנסיון להתעסק בנושאים מורכבים למשל פוליטיקה.

לצורך רשומה זאת אתמקד בחוברת אחת שיצאה קצת לפני הבחירות האחרונות בארה"ב (כן, כן הבחירות בהן תפוז נבער וגזעני נבחר, על ידי שיטה מיושנת לאכלס במשך 4 שנים את הבית הלבן. להוביל את העולם החופשי לכיליון הנרמז בכל אחד מספרי הדתות המונותאיסטיות וגם הפוליתאיסיטיות הגדולות.), באותה תקופה טעונה בחרו אנשי DC לשחרר לאוויר העולם את הניסיון העלוב שלהם להתעסק בנושא החם ביותר באמריקה באותה תקופה, הבחירות. הכותבת מרדית' פינץ והאמנים שיין דיוויס ואיגור ויטורינו אחראים על הפיאסקו הקדם בחירותי המתקרא Catwoman: Election Night.

ובכן אחרי ההקדמה הארוכה עוד מעט רקע, מדובר בחוברת one shot (או חוברת סטוץ') כזאת שאמורה להכיל סיפור שלם בתוך חוברת אחת כאשר כל ההתרחשות היא כמובן מחוץ לקאנון. במהלך החוברת אנו מתוודעים לעובדה שהולכות להתקיים בחירות לראשות עריית גות'האם. המתמודדים הם הפינגווין (שאמור לייצג בסיפור הנפלא הזה את דונלד טראמפ אך על כך כמובן נרחיב) וקונטס היל (שאמורה לייצג את הילארי קלינטון). משום מה קאטוומן (ששמה כמובן מופיע בכותרת) מחליטה להיות פוליטית ולהתערב בבחירות (כמובן שיש איזשהו קשר עבר בינה ובין המתמודדת היל אחרת לא היה לנו סיפור) וכאן מתחילה הפארסה שלנו.

קל מאוד להבין שהפינגווין אמור לייצג את דונלד טראמפ בסיפור, הוא וולגרי, מתלהם, מיזוגן ומושחת (וואו בכתיבת שורות אילו אני מבין עד כמה דונלד טראמפ הוא בעצם נבל קומיקס). הנאומים שלו קוראים לפיתרונות מאוד מפגרים לבעיות אמיתיות (בדיוק כפי שטראמפ החליט לבנות חומה על הגבול עם מקסיקו כדי להתמודד עם בעיית ההגירה הלא חוקית, פינגווין מתכוון להקיף את גות'האם בחומה על מנת להלחם בפשיעה הגואה ברחובות העיר.) והקהל שלו גזען ומתלהם. הוא צועק את הסיסמא Make Gotham great again הוא עושה כמעט את כל מה שטראמפ עשה (הוא משתמש גם באוצר המילים המגוון של טראמפ, עם פניני לשון כמו sad). ובגדול הוא פחות כתום אך שומר על התנהגות טראמפית למופת. אפילו בני נוער (אלהם מכוונת חוברת זאת) אמורים להבין את המשוואה הפשוטה פינגווין שווה לדונלד טראמפ.

גבירותי ורבותיי אסוולד טראמפ

מהצד השני יש לנו את הגברת קונטס היל, אישה מכובדת שגדלה בבית יתומים עם סלינה קייל. גם לה יש עבר אפל, אך היא רהוטה, פמינסטית, שקולה, בעלת ניסיון ואמורה לייצג בסיפורנו שלנו את הילארי קלינטון (גם במציאות להילארי יש לא מעט שלדים בארון, פרשת אימיילים מסריחה, קשרים מפוקפקים עם בעלי הון תוך קידום האג'נדות שלהם מבחינה חקיקתית. אך זה לא מתקרב אפילו לבית הקברות שיש בחדר הארונות של טראמפ). היא מתלבשת כמו הגברת קלינטון, היא שקולה ומדברת כמו הגברת קלינטון. על פניו מוצגות לנו שתי דמויות שמייצגות באופן כמעט מדויק, אם כי מוגחך לצורכי הסיפור, את 2 המועמדים לנשיאות ארצות הברית.

הבעיה שמתעוררת לגבי הסיפור היא הסוף שלו, מבלי להכנס יותר מדיי לפרטים באטמן וקאטוומן מתערבים בבחירות, מגלים כי לפינגווין יש עניין בשוחד וכמה עסקאות נדל"ן מפוקפקות (כאילו לעזאזל זה הפאקינג פינגווין באמת הרעיון שהוא יהיה ראש עיר מגוחך כמו הרעיון שדונלד טראמפ יהיה נשי… אוי פאק), אך בעוד בשלב זה אמורה לצעוד הגברת היל בגאון ולהוביל את העיר גות'האם קדימה, אנו מגלים כי היא בעצם רוצחת פיסכופתית שרצחה ילדה קטנה ויתומה, על מנת שיאמצו אותה במקום אותה ילדה. כמובן שלאחר גילוי זה אין שום סיכוי שהיא תהיה ראשת העיר. כאן אנו מגיעים בעצם לסוף של הסיפור, בעצם לאין סוף של הסיפור כי אנו נשארים תלויים באוויר. מי יהיה ראש העיר של גות'האם (עיר שגם ככה מראש מועדת לפורענות) ? האם קיימים מועמדים אחרים? מה יעלה בגורל הבחירות?

קשה להתעלם בהקשר זה מהעונה האחרונה של סדרת האנימציה סאות'פארק, מאת טריי פארקר ומאט סטון, באופן אישי אני מעריץ ותיק של הסדרה וחושב כי הם הצליחו לטפל בנושאים מסוימים בהומור ובצורה נכונה. אם כל זאת הסדרה בתקופת הבחירות הייתה מזעזעת. יוצרי הסדרה בחרו להבליט את העובדה שלדעתם 2 הפוליטקאים המתמודדים שנואים ומאוסים, הם הדביקו להם כינויים מעליבים וילדותיים וכמעט ולא התייחסו לדברים שהם אומרים אלא הגחיכו כל אחד מהם בתורו. הסדרה שמרה על קו זהה לקומיקס בעניין האפתיות כלפי ההצבעה, לא אכפת לנו למי תצביעו או אם בכלל תצביעו מכיוון שזה נבלה וזאת טירפה.  מדובר במסר מאוד מסוכן אשר גובל בהתרשלות מצדם במיוחד שיש מאחוריהם קהל מעריצים שלם הניזון מעמדותיהם ומרעיונתיהם. הציניות במקרה הזה מעודדת אפתיות.

התייחסות נכונה למשל רק כדוגמא ניתן לראות בהתנהלות הסאטיריקנים האמריקאים כדוגמת סטיבן קולבר, סמנת'ה ביי וג'ון אוליבר המצוינים. כולם דאגו לציין כי אף אחד מהמועמדים לא מושלם אך באותה נשימה לציין כי יש מועמדת אחת עם ניסיון פוליטי, קו מחשבה קוהרנטי והיגיוני, למרות שהיא לא מושלמת. ואולי הכי חשוב כלל האנשים שציינתי עודדו את קהל הצופים שלהם לצאת ולהצביע מתוך ההבנה שכל קול חשוב.

מקריאת החוברת עולה המסר הבא: טראמפ הוא נוכל מיזוגן גזען והלארי היא מסוכנת אל תבחרו באף אחד מהם! וזה הדבר הכי מסוכן לדמוקרטיה. ההצבעה היא כוח, כוח שניתן לכל אזרח, כוח איתו האזרח יכול לקבוע את עתידו ואת עתידה של המדינה שלו, כוח שבו אדם יכול לקדם את השקפת עולמו, אמונותיו ורצונותיו. להשליך דבר כזה כאילו היה פיסת זבל (או השיער של דונלד טראמפ) היא הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד, במיוחד לבני נוער, אשר בכל מקרה מגלים פחות ופחות עניין בפוליטיקה ומראים שיעורי הצבעה נמוכים מאוד. להגיד שהכל רע ואין שום דרך להתמודד עם זה היא יריקה בפנים של אמני קומיקס וכותבי קומיקס גדולים, אשר השתמשו במדיום הנפלא הזה בזמנים הקשים ביותר של המין האנושי, על מנת לקדם רעיונות טובים והומניים אל מול מכונות הקטל וקולות המלחמה, שעלו מאירופה ומאוחר יותר מויאטנם וקוריאה.

ככה לא מערבים פוליטיקה בקומיקס, ככה יוצרים בורות ואנרכיה. בצורה הזאת הקוראים אומרים היי גם ככה המצב חרא עדיף לא להצביע. זה בדיוק מה שאנשים רעים רוצים שיקרה. אנשים שהצביעו טראמפ, אנשים נבערים וגזענים, מיעוט שרק מחכה לרגע בו הרוב יפחד או פשוט לא ירצה להצביע. כדי לקדם מדיניות ורעיונות אפלים, גזעניים, מיזוגניים ורעים. במקום לעודד הצבעה הקומיקס הזה מדכא אותה. אפילו באטמן וקאטוומן שאמורים לייצג את הטוב לא עושים שום דבר חוץ מלשבור את הכלים, הם לא מעודדים מתמודדת או מתמודד אחרים הם פשוט מפוצצים את הבחירות ונעלמים לתוך שמיי הלילה מבלי שיהיה להם אכפת כי העיר שלהם הולכת לאבדון.

כך לא מעברים פוליטיקה בתוך קומיקס, כך לא מעוררים בני נוער להתערב ולהשפיע. כך מדכאים את הדמוקרטיה ומביאים לעליה של קיצוניות וגזענות וכך לא עושים עסקים (באמת 4.99 דולר בשביל הזבל הזה?!).

 

Comments

comments

Roy Tabak
סטודנט מת"א, קורא קומיקס נלהב מילדות, מעריץ את באטמן ואלן מור. מחבב פחות את סקוט סניידר. כותב בעלילון וחלק מן הפודקסט הקלאסי קלאסיקומיקס