This Week in Gotham 23.05.17

 

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: באטוומן ממשיכה את הסיפור בזמן שבנייטווינג ובאטמם מארחים חברים במתקפת פילרים כפולה. :

Batwoman #3- The Many Arms of Death part 3 :If I Had a Heart

Writers: Marguerite Bennett, James Tynion IV

Artist: Steve Epting.                                                                  

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

ובכן סיפורה של באטוומן ממשיך להתקדם הפעם אם כמעט אפס פלאשבקים ויותר התמקדות בעלילה, על פניו זה מבורך אך הדברים מתחילים להסתרבל.

בין הקפיצות של הפלאשבקים העלילה המקרטעת בהווה והעתיד הלא כל כך ברור, היה מעט קשה לעקוב אחר העלילה של באטוומן. בחוברת זאת מנסים לפזר מעט את מסך הערפל אך לצערי הרב זה לא בדיוק עוזר. הסיפור ממשיך להיות מאוד מתוסבך דמויות מתנהגות בצורות שונות ללא הרבה הסברים וישנן לא מעט קפיצות וחלק מן הדיאלוגים ממש לא תורמים להבנת הנראטיב. ישנו ניסיון ניכר להבדיל את באטוומן מבן דודה הגדול והאפל, קצת קשה לצאת מהצל של העטלף במיוחד שאין ממש ניסיון לעשות זאת (להגיד אני לא באטמן כי… זאת לא הדרך [היי גם לה יש פניוורט משלה בדיוק כמו לבן דוד]).

בהתחלה היה איזשהו היגיון בפלאשבקים לפחות כדי להסביר לנו פרטי עלילה ולתת לנו יותר מידע על העבר של קייט (לפחות זה היה אמור לייחד אותה) השילוב של הסיפור מאחורי הפלאשבקים עם ההווה הוא דיי מסורבל, כל הסיטואציה על האי הזה מסורבלת (מישהו בכלל זוכר שהיא הגיעה לשם רק כדי למצוא את הנוזל הזה שגורם לכולם להפוך למפלצות? מה באמת נסגר עם זה?). היו גם דברים טובים, חלק מהדיאלוגים היו שנונים וטובים כולל בדיחת תאומים קריפיים שהייתה ממש טובה. אך מעבר לזה לא היו יותר מדיי דברים טובים.

האמנות של סטיב אפטינג מעולה, הוא מצליח ללכוד את הסצנות ולהעביר אותן בצורה מאוד מוצלחת, העבודה שלו על הדמויות כולל הבעות פנים ותנועה ניכרת.

לסיכום, החוברת הייתה פחות טובה, היו מעט הברקות אך הסיפור עדיין מסובך ולא ממש קוהרנטי. אנחנו כבר בחוברת מספר שלוש והייתי מצפה לאיזושהי הבנה כרגע, הפלאשבקים לא ממש מתחברים למה שקורה בהווה ויש הרבה יותר שאלות מאשר תשובות, אני רק מקווה שזה יתבהר בהמשך ואולי אף ישתפר כרגע זה לא מומלץ.

 

Nightwing #21- Split Second

Writer: Michael McMillian.

Artist: Christian Duce.                                                              

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

גם בנייטווינג וגם בבאטמן השבוע יש פילרים שבהם מתארחת דמות מיקום DC במקרה של נייטווינג מדובר בוולי ווסט הפלאש (אבל לא הפלאש הפלאש אלא הפלאש רק כשמדובר בטיטאנים [או כשבארי בחופשה או חולה]).

גם טים סלי בחופש לרגל הגיליון הזה, אין יותר מדיי התקדמות מבחינת נייטווינג ובאמת שמדובר בסיפור פילרי לחלוטין אולי אפילו מעט bromancey. הכימיה בין נייטווינג לוולי עובדת, לשתי הדמויות יש היסטוריה ארוכה ביחד. הסיפור עצמו דיי בנאלי אבל מצליח להיות כייפי וקריא. מצד אחד הוא לא מעמיס יותר מדיי על הקורא, כי לא מתרחש יותר מדיי. אך מצד שני הוא כן נוגע בדמויות (בעיקר בדמות של וולי) ומציג פן קצת שונה שלהן. הניתוק מן הנראטיב הרגיל של נייטווינג עוזר לסיפור הזה להיות חופשי יותר וזה דיי כייפי.

השיחות ושיתוף הפעולה בין וולי לדיק מצליחים כי אף אחד לא באמת מנסה לגנוב את הפוקוס, הם מצליחים לפעול יחד (למרות שוולי מקבל יותר סמפתיה אבל האמת היא שזה מגיע לו) בכימיה טובה, אז נכון שאין נבל מאוד מחוכם או נראטיב מאוד מסובך אבל זאת הפסקה כיפית במיוחד אחרי הקשת המאכזבת שנגמרה.

כריסטיאן דיוס מאייר את החוברת הזאת ועושה אחלה עבודה, רואים את הניסיון בפנאלים הנקיים ובעבודה על הבעות של הדמויות, קטעי הפעולה סבירים לגמרי ובאופן כללי זה רק מוסיף לחוברת.

אתנחתא קלה אחרי קשת דיי מאכזבת זה אולי מה שהסדרה הזאת הייתה צריכה, כמו כן קצת מנוחה לטים סלי לא תזיק. סצנת הסיום רמזה לגבי ההמשך של הכותר, הקשת הבאה אולי תציג אויב ותיק ומוכר אולי אפילו עם טוויסט מעניין בכל מקרה זה נראה מעניין. מומלץ

 

Batman #23: The Brave and the Mold

Writer: Tom King.

Artist: Mitch Gerads                                                                 

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

הפילר הבא אומנם גם הוא פילר אך הוא גם מעט יותר מתוחכם ולו רק בגלל האורח המיוחד שמתארח אצל באטמן בדמות Swamp Thing.

כבר הכותרת של הסיפור היא סוג של רפרנס, לחוברת The Brave and the Bold כותר בו היה השיתוף פעולה האחרון של הדמויות. על פניו מדובר בחקירת רצח שהיא עסק דיי סטנדרטי עבור באטמן, אך ההשלכות שלה לגביו ולגבי מצבו מאוד עמוקים כמו גם הבחירה באלק הולנד יצור הביצה המוזר.

הסיפור עוקב אחרי חקירת הרצח של אביו הביולוגי של אלק הולנד, אך הוא מעמת את ברוס בעצם עם העבר שלו ועם העובדה שהוא פגש לא מזמן את אביו (במהלך חוברת 21 בה הוא ובארי פוגשים את תומאס ווין של פלאשפוינט). נקודות ההשקה לא נגמרות כאן. גם אביו הביולוגי של הולנד שלח לו מכתבים, אותם הוא השמיד אך לאחר מכן הצטער על כך. שני האבות נרצחו כתוצאה מפעילות אלימה מקרית יחסית. והמוות השפיע על 2 הגיבורים בצורה שונה.

הדיאלוגים בין באטמן לד"ר הולנד חושפות עד כמה נושא המוות של ההורים עמוק, זה מגיע לאיזושהי נקודת קיצון לקראת סוף הסיפור אחרי הבחירה של swamp thing לפעול בצורה מסוימת שהובילה את באטמן קצת לאבד את זה. הדיאלוג האחרון בין הולנד לברוס מסביר הרבה מאוד דברים לגבי באטמן אותו קינג מנסה לעצב מחדש. למרות האובדן שלו וההבנה של האובדן הוא עדיין נאחז באופטימיות הוא מנסה להתלות בדבריו של הולנד כי מוות הוא בסופו של דבר מעבר למצב אחר והצטרפות אל הירוק, מצב טבעי אצילי ומופשט יותר, אולם כל הדיבור הרגוע הזה נעלם כאשר אלק הולנד בוחר לנקום ולרצוח את רוצחו של אביו. ברוס לא תומך ברצח הזה וקורא להולנד פחדן, אך האם ברוס הוא הפחדן בסופו של דבר? זאת שאלה מעניינת שעולה במיוחד כאשר בפאנל האחרון הקריאה פחדן היא לערמה של דשן מכיוון שswamp thing  כבר מזמן לא היה נוכח.

הסיפור הזה מעבר להיותו פילר גורם לקורא לחשוב ניתן לנתח הרבה דברים בסיפור, כמעט כל דיאלוג בין ברוס להולנד מספק מעבר למידע השטחי גם רובד עמוק יותר, שניהם בוחרים להתמודד עם אובדן בצורה שונה. המקצב המהיר והחיתוך של הסיפור לפרקים קצרים תומך ועוזר להעביר סיפור מצוין עם קאטים נכונים.

העבודה של מיץ' גראדס היא פנומנלית, הוא מצליח ללכוד את האווירה הנוארית שעולה מן הטקסט של קינג. הפאנלים ברובם אפלים, כאשר גם בפנאלים המוארים יש הרגשה של צל מתקרב ועולה, הניסיון לשלב הבעות גם אצל swamp thing מאוד מעניינות והופכות את החוברת לחוויתית עוד יותר.

סך הכל מדובר בפילר שעשוי ממש טוב, קינג מצליח להעביר גם סיפור שיתוף פעולה מוצלח ותוך כדי להמשיך לפתח את הדמות. אני מאוד אוהב לראות את מה שקינג עושה עם באטמן, הוא מנסה להביא בתוך הדמות משהו ייחודי שלא הוצג עדיין ועושה זאת בצורה מבריקה הרבה פעמים מחדש. למרות שלעיתים קשה להכנס אל תוך הסיפורים שלו ברגע שזה קורה זה לא מפסיק. מומלץ לקרוא את החוברת הזאת מספר פעמים, אישית קראתי אותה 3 פעמים לפני כתיבת שורות אילו ובכל קריאה מצאתי משהו שפספסתי או שניתן לנתח במספר דרכים. מומלץ מאוד.

זה הכל לשבוע הזה נתראה בשבוע הבא.
נהנתן/ם? סבלתן/ם? נשמח לשמוע על כך בתגובות .

Comments

comments

Roy Tabak
סטודנט מת"א, קורא קומיקס נלהב מילדות, מעריץ את באטמן ואלן מור. מחבב פחות את סקוט סניידר. כותב בעלילון וחלק מן הפודקסט הקלאסי קלאסיקומיקס