יום קומיקס חדש! 24.5.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

I Am Groot #1

כתיבה: כריסטופר הייסטינגס, אמנות: פלאביאנו, הוצאה: Marvel

אני גרוט? אני גרוט אני גרוט אני גרוט אני גרוט! אני גרוט אני גרוט אני גרוט….. אני…. גגגרררווטטטט. אני גרוט, אני גרוט אני גרוט אני גרוט, אני גרוט אני גרוט: אני גרוט אני גרוט אני גרוט. אני גרוט אני גרוט אני גרוט – אני גרוט.

 

The Archies One Shot

כתיבה: אלקס סגורה ומת'יו רוזנברג, אמנות: ג'ו אסימה, הוצאה: Archie comics

חוברת חד פעמית מהיקום המחודש של ארצ'י שמתמקדת בלהקת הרוק של הג'ינג'י והחברים שלו. הגרסה המחודשת של קומיקס הנעורים האמריקאי הקלאסי, שצצה ב-2015, הפתיעה את כולם באיכות שלה – זה פשוט דרמת נעורים טובה (עם מנה של קומדיה פרועה ששמורה בסדרת הספין אוף Jughead) שמצליחה להביא את כל הדמויות הישנות למאה ה-21, ולקהל קצת יותר בוגר, בלי לאבד את האלמנטים שהפכו אותם למוכרים לכמה דורות של ילדים אמריקאיים.

אם יש דבר לחשוש ממנו זה הנסיון לערבב את הגרסה הזו עם מלודרמת הנעורים המוגזמת Riverdale. גם אם לא היה לנו אנטי אוטומוטי לסדרות נעורים-בלי-חולצה-אני-די-בטוח-שהשחקן-הזה-בן-30 של CW מדובר בשתי גרסאות שונות לגמרי של אותו הסיפור. בואו נשתדל לשמור עליהם מופרדים.

מת'יו רוזנברג המצויין (4 Kids Walk into A Bank) מצטרף לכותב הארצ'י הרגיל אלקס סגורה להרתפקאת פופ-רוק.

 

Victor Lavalle's Destroyer #1

כתיבה: וויקטור לוול, אמנות: דיטריך סמתי', הוצאה: Boom!

בדרך כלל כאשר מחברים את השם של הכותב לשם של הסדרה זה אומר שאני אומר להכיר את הכותב (Grant Morrison's 18 Days, John Carpenter's Vampires, Tom Shapira's Shitty Reviews) ולהתלהב מהשם שלו על הכריכה. וובכן – חיפוש מהיר בגוגל מראה שאני כנראה הייתי מתלהב מסופר וויקטור לוול ששחרר שורה של רומנים וספיורים קצרים שמתחלקים שווה בשווה בין ספרות ריאליסטית לפנטזיה ביזארית ("הבלדה של טום השחור" לדוגמה, היא גרסה אלטרנטיבית לסיפור קלאסי של ה.פ. לאבקראפט מנקודת המבט של פרוטגוניסט שחור שגר בהארלם).

למעשה – הבעיה שעכשיו אני מתעניין בקריירת הכתיבה שלו יותר מאשר בסדרה הזו שנראית כמו עוד רימייק מודרני לסיפור של פרנקשטיין. והפעם – אם שחורה שאיבדה את בנה לירי משטרתי מחליטה להחזיר את המפלצת לחיים למטרותיה שלה. אבל המפלצת היא רק צעד ראשון בדרך לסגור את הפער בין החיים למוות…

 

JLA: Year One

כתיבה: מארק וייד, אמנות: בארי קיטסון, הוצאה: DC

גרסה מחודשת ומהודרת לסיפור המקור של ליגת הצדק שיצאה בשנות התשעים והייתה אמורה להיות פריקוול רוחני לסדרת ליגת הצדק המגה פופלארית של גרנט מוריסון והאוורד פורטר שרצה באותו זמן.

וייד וקיטסון הם יוצרים יותר מיושנים באופיים – בעוד הסדרה של מוריסון ופורטר הייתה רכבת הרים אפית שבה כל סיפור היה גדול יותר וקוסמי יותר מהקדום הסדרה הזו, 12 חוברות אורכה, הרבה יותר אינטימית ומיושנת באופיה. זה לא רק שהאמנות של קיטסון מכוונת לתחושה של שנות השמונים זה גם הנסיון להציג את ליגת הצדק כמין מעבר בין היקום הישן של גיבורי הרפתקאות של שנות הארבעים והחמישים (גם Sea Devils וגם Challengers of the Unknown מקבלים פה מקום של כבוד – לא שיש לרוב הקוראים משוג מי הם) לדור חדש של גיבורי על.

זכורים לי כמה רגעים חורקים בהרצה הזו (הופעת האורח של ה- Doom Patrol היא פחות יותר מיותרת ונמצאת שם רק בשביל הנוסטלגיה של וייד) אבל סה"כ זה סיפור גיבורי על מיושן וטוב.

 

Billie Holiday

כתיבה: קרלוס סימפיו, אמנות: חוזה מונייז, הוצאה: NBM

גרסה באנגלית לביוגרפית הקומיקס של ענקית הג'ז בילי הולדיי מרגע הלידה שלה ב-1915 עד מותה המוקדם ב-1959 – כל הסקנדלים, הסטוצים, הסמים והדברים הטובים האחרים שאתם מחפשים בביוגרפיה ספרותית, רק בצורת קומיקס (באופן מוזר זה יוצא רק שבוע אחרי גרסת הקומיקס האירופאית לביוגרפיה של הרקדנית ג'וזפין בייקר שנראה שמוצגת באופי דומה).

חוזה מונייז הוא אולי לא השם הכי מוכר למיינסטרים המערבי אבל הוא מצייר קומיקס כבר עשורים ויש לו בחגורה שורה של יצירות מופת כולל Alec Sinner (סדרת פשע מסוגננת שהיוותה את מירב ההשראה ל – Sin City של פרנק מילר) וסיפורים קצרים באנתולגייה האלטרנטיבית הקלאסית RAW של ארט ספיגלמן.

זה עוד דוגמה ליצירות אירפאיות מצליחות שרואות אור יום מחודש באנגלית וכל מה שנותר לומר זה "כן ירבו"

 

 

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.