wonder woman – אשת חייל מי תמצא?

במאית: פאטי ג'נקינס || שחקנים: גל גדות, כריס פיין, דיוויד תיוליס, רובין רייט || אולפנים: DC Entertainment || שנת יציאה: 2017

לאהוד חברת קומיקס לא כזה שונה מלאהוד קבוצת כדורגל. לא משנה כמה תנסה אתה לא תצליח להסביר למה הקבוצה שלך היא הכי הכי טובה – גם כשהקבוצה השנייה תוקעת גול אחרי גול ואתה נשבע שזה רק כי השופט בן ז***. גם אם הקבוצה שלך ירדה ליגה, היא עדיין שלך ואתה יודע שהיא תחזור לעצמה ותעלה שוב ואתה יודע כמה אתה הולך להתרגש כשזה יקרה.
אז הקבוצה שלי חזרה בדיוק לליגת האלופות. זה לא היה ניצחון מוחץ אבל תנו לי שניה לחגוג.

וונדר וומן הוא לא סרט מושלם, רחוק מכך, אבל הוא מהנה, ומגניב ומראה שלדיסי עוד יש רוח במפרשים.
הסיפור די פשוט ומוצג לנו באמצעות סיפור מסגרת (טיפה מיותר) של וונדר וומן של ימינו הנזכרת בעברה ובחייה. מילדותה בת'רמסקיה, פגישתה עם סטיב טרבור והכניסה שלה לעולם הגברים כדי להילחם במלחמת העולם הראשונה. אני אודה שיש משהו כמעט מרענן על סיפור מלחמה מהעבר שלא מתרחש במלחמת העולם השניה ושאין בו נאצים.

הקאסט ברובו מעולה- ובעיקר גל גדות, הגאווה הלאומית, שהצליחה לשחזר את ההצלחה שלה מלהיות 'הדבר הטוב היחיד בBvS'. היא מצליחה כאן להיות גם הנסיכה הצעירה והתמימה, וגם הלוחמת חסרת הפשרות שוונדר וומן אמורה להיות. וכשאומרים לנו שהיא האישה הכי יפה שאי פעם ראית, דאם אני מאמינה.
כריס פיין משחק בהצלחה את קפטן-קירק-רק-יותר-צנוע ומצליח לשבות את לב הקהל, אבל למען האמת קצת קשה לי באמת להאמין שאחרי בקושי שבוע היכרות הוא הצליח גם לשבות את ליבה של דיאנה. יש לו ולגל כימיה על המסך, אבל הקשר בינהם מרגיש טיפה מאולץ ומאוד מואץ.
דמיות המשנה שסובבות את הזוג הראשי משוחקות על ידי קאסט מגוון וכישרוני משעשעות ומעניינות ומרגישות בעלות נפח וסיפור שחסר פעמים רבות לדמויות כאלו בסרטים.

אבל החוליה החלשה בקאסט הוא ללא ספק הנבל שפשוט לא מתאים לתפקיד שלו ומנסה לחפות על כך על ידי משחק מוגזם ומלא דרמתיות. למעשה הרגע בו הוא נחשף ורוב סיום הסרט מרגיש כמעט מגוחך. הסרט שהיה סיפור אנושי מעודן עד אותו רגע (טוב יחסית לסרט גיבורי על על אמזונה קסומה) כמעט לא תואם את האווירה של הקרב הגדול הסופי. בקרב הגדול הזה יש קצת יותר מידי פיצוצים מוגזמים וקצת פחות מידי כוריוגראפית קרב מתוזמנת שהייתה הרבה יותר יפה ומרשימה בסצינות קרב מוקדמות יותר וחשובות פחות.

הסיפור עצמו הוא סיפור אוריג'ן ג'נארי. סיפור שאם היה יוצא לפני חמש שנים כנראה היה מפיל אותי מהכיסא מהתלהבות, אך כיום ההפצצה הבלתי פוסקת של סרטי אוריג'ן של גיבורי על הקהתה אותי לסרטים האלו. למרות שהסיפור לטעמי יכול לעמוד בגאון כנגד רוב סרטי פייז 1 של מארוול ובהחלט יותר טוב מכמה מסרטי האוריג'ן האחרונים שלהם, כיום כעשור אחרי תחילת הליין של מארוול, אני כבר מצפה ליותר מסרטי הגיבורים שלי.

וזו מהותה של הבעיה של DC, הם הגיעו מאוחר למשחק – והם תקועים בין הפטיש לסדן. אם הם קופצים קדימה ישר לסרטי הקבוצות כמו ליגת הצדק או יחידת המתאבדים, אז הם קפצו מעל הפופיק ואיפה הבילד אפ שאנחנו רגילים אליו. ואם הם בונים סרט אוריג'ן עצמאי אז *פיהוק* כבר היינו כאן מליון פעם, אתם לא מחדשים כלום!

לדעתי השיפוט האמיתי של וונדר וומן הוא לא כאן ועכשיו כשרובינו כבר עייפים מסרטי גיבורים נוסחתיים ומקובעים – אלא בעוד מספר שנים, כשהילדים הצעירים יתחילו לראות את הסרטים האלו ויוכלו לראות את וונדר וומן צד לצד כנגד סרטים כמו אירון מן 1 בלי המשקל של כמעט עשור של סרטי קומיקס שמפרידים בינהם.

ואם אוכל מילה אחרונה בתור בחורה- אם הסרט הזה היה יוצא לפני 10, 5, 3 שנים כנראה הייתם רואים אותי קופצת מהגגות שהנה סוףסוף יש סרט עם גיבורת על נשים. אבל עכשיו אחרי המתנה כלכך ארוכה לסרט שכזה כל מה שנשאר לי זה המירמור שכל כך הרבה זמן לקח עד שקיבלנו אותו.

אבל למרות האיחור עצום הזה אי אפשר שלו לתת את הקרדיט לסמל הפמניזם האיקוני ששוב פעם לוקחת את המושכות לידיים כדי להראות לנו בדיוק מה פיספסנו וכמה שהיינו צריכות אשת חייל אמיתית.

Comments

comments

רקפת ברק