יום קומיקס חדש! 7.6.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

Bulletproof Coffin: The 1000 Yard Stare #1

כתיבה: דיוויד היין, אמנות: שייקי קיין, הוצאה: Image

הקומיקס המצופה של השבוע, ואולי אפילו של השנה, הוא ההמשך הלא צפוי לשני סדרות הקאלט של היוצרים הבריטים קיין והיין (Bulletproof Coffin ו- Bulletproof Coffin: Disinterred) שנראו לאחרונה רוכבים על השקיעה, או האש הגרעינית, בסביבות 2012, הסיפור הבסיסי עסק בערמת קומיקסים ישנים ומקוללים והקשרים בין נוסטלגיה לדסטופיה, ילדות לאימה ושאר ירקות מטאפוריים (אני לא בטוח למה בדיוק הירקות הם מטאפורה, כנראה לבייקון).

כל הסיפורים הקודמים בסדרה היו יצירות חידתיות להפליא שקראו עליך תגר "לפתור" אותן ובו בזמנה צחקו עליך שאתה אפילו מנסה – חצי זרם תודעה וצי סיפור מעורר פליאה ופחד על האפשרויות האין סופיות והלא מנוצלות שתמונות במדיום הזה. אלו לא קומיקסים שמחכים שיהפכו אות לסרט או לסדרת טלוויזיה או לטוסטר – אלו קומיקסים שרוצים להיות קומיקסים ולא שום דבר אחר. וזה, כנראה, מה שהפוך אותם לכאלו דגולים.

 

 GWAR: Orgasmatron #1

כתיבה: מאט מגוייר ומאט מיינור, אמנות: ג'ונתן ברנדון סוייר, הוצאה: Dynamite

מצד אחד, אחרי הזוועה הנוראית שהיא Slayer: Repentless (זאת לא מילה, זה לא קומיקס ששווה יריקה וזאת להקה שהפסיקה להיות רלוונטית עוד כשלבשתי ניטים) אני מחזיק בספק ניכר כלפי קומיקס שמבוסס על להקות מטאל. מצד שני – GWAR הם פחות "מוזיקאים" ויותר "פרוייקט להגעלת הורים", הלהקה מגיעה עם תחפושות מוגזמות, מיתולוגיה פנטסטית (ודוחה) על חייזרים ואיברי מין מדברים ומפסיק דם מזוייף להטביע גם סדרה חדשה של Crossed.

הלהקה הזו היא מראש פרוייקט קומיקס שהובא לחיים והעובדה שרק עכשיו הם מקבלים סדרה משלהם, שבה חברי הלהקה מגורשים לעבר (מה שאנחנו קוראים לו פה בבית reverse-Samurai-Jack) וצריכים להלחם את דרכם להווה, מרגיש קצת כמו טעות. אם זה היה יוצא בשנות התשעים זה כנראה היה מוכר מיליונים – בימינו נצטרך להתספק בתקווה שזה יהיה כיף יותר מדלי של חתלתולים מוטבעים (אני בטוח שהם כתבו על זה שיר)

 

KISS / Vamperilla #1

כתיבה: כריסטופר סבלה, אמנות: אנאפאולה מארפאלו, הוצאה: Dynamite

…. ואם כבר דיברנו על פרוייקטים-של-קומיקס-שמבוססים-על-להקות-רוק- באיפור-מוגזם-שמתנהגות-כמו-פארודיה-על-עצמן-שיוצאות-השבעו-מהוצאת-Dynamite: להקת השוק-רוק קיס פוגשים את אייקון המיניות הערפדית וומפרילה במפגש טיטאני שבוודאי מבוסס על הפעם ההיא שמנהל בהוצאה אמר "מה שתי הזכיונות היחידים שיש לנו שעוד לא טרחנו להפגיש?"

קצת יותר ברצינות (עד כמה שאפשר כשמדובר בסיפור הזה) – כריסטופר סבלה הוא כותב לא רע ומאראפאלו היא אמנית שיש לה כל כך מעט קרדיטים שאין לי שום דבר טוב או רע לכתוב עליה אז בואו נניח שהיא כשרון צעיר שרק מחקה להזדמנות הגדולה שלו.

 

Magnus #1

כתיבה: קייל היגינס וצ/אק וונדינג, אמנות: חורחה פוראנס ואלוורו סרקאסה, הוצאה: Dynamite

אני די בטוח שבחצי השנה האחרונה לא כתבתי על חוברת אחת של Dynamite במדור הזה, והנה אני כותב על שלוש ברצף. אם הם לא משחדים אותי הם צריכים להתחיל.

בכל אופן קייל היגינס (האיש שגרם לאנשים מעל גיל חמש עשרה לשים זין על הפאוור ריינג'רס שוב) משתף פעולה עם כותב המד"ב הפופלארי צ'אק וונדינג (האיש שגרר אליו מאתיים טון של שנאת אינטרנט אחרי שהעז, שוק וזעזוע!, לשים דמויות הומוסקסואליות בספר מלחמת הכוכבים שכתב) על גרסה מחודשת של דמות הקומיקס הקלאסית הישנה Magnus: Robot Fighter (זה על בחור שנלחם ברובוטים, לא על בחור שהוא רובוט לוחם).

בגרסה הזו של הסיפור מגנוס היא פסיכולוגית שצריכה לעזור למכנות לשמור על השלום בין העולם הדיגיטאלי לעולם האנושי. אני מבין להם הם קיצרו את השם של הסדרה למילה אחת, אבל אני אישית הייתי בשמחה רוכש את כל הגליונות של סדרה בשם Magnus, Robot Psychologist.

 

Unsound #1

כתיבה: קולין באן, אמנות: ג'ק קול, הוצאה: Boom!

מיני-סדרה חדשה שנכתבת ע"י קולין באן. היי – עברו כמעט שבועיים מאז שראינו סדרה חדשה מאת קולין באן: האיש שכל הקיום שלו מכוון לגרום לך להרגיש רע על כמה שאתה עצלן וחסר מעש ובזמן שבזבזת על קריאת הכתבה הזו הוא השיק ארבע סדרות חדשות (בזמן שלקח לי לכתוב אותה הוא פרסם חמש עשרה רומנים גראפיים  והתראיין ל-27 בלוגים ו/או פודקאסטים). בכל אופן, זו סדרת אימה על הדברים הנוראיים שקוראים ביום הראשון של אחות בבית חולים חדשף אין שום צריך להציג אלמנטים על טבעיים כדי להפוך בתי חולים למקום מפחיד ומאיים, כמובן, מספיק להפוך את זה לסיפור על האיש שצריך לנקות את הרצפה אבל אני בטוח שמגיפת הטירוף שמוזכרת בתיאור העלילה קשורה לרוחות, או לשדים, או לרוחות של שדים.

האמנות היא של ג'ק קול המצויין, כנראה הסיבה הכי טובה לקרוא את כל העסק הזה, איש שאייר כמה מעמודי הפתיחה לאנתולוגיה המצויינת Island (תנוח על משכבה בשלום) ועשה עבודה חזקה ודרמטית.

 

 

Darth Vader #1

כתיבה: צ'ארלס סול, אמנות: גוזפה קומנקולי, הוצאה: Marvel

האיש האחד בתעשיית הקומיקס שיותר עסוק מקולין באן הוא כמןב צ'ארלס "צ'רלי בראון" סול – איש שכתב בשנה האחרונה תריסר סדרות, רומן גרפי ו-ספר ובין לבין (כי שינה זה ללוזרים שיש להם צרכים אנושיים וסול מונע מגרסה מוקדמת של נסיוב חייל העל מעורבב עם תרכיז וונום) הוא גם עורך דין ומנגן בלהקת רוק.

פאק מי.

בכל – ג'וזפה קומנקילי המצויין מצטרף אליו לעוד סדרה של דארת' ויידר (אחרי הסדרה הפופלארית של קירון גילן וסאלבדור לארוקה) והבעיה העיקרית, מעבר לעובדה שאנחנו יודעים בדיוק מה יקרה לדמות בסוף הסיפור שלה, זה העובדה שלא ממש ברור איפה ומתי הסדרה הזו מתקיימת. הסדרה הקודמת התרחשה בין הסרט המקורי ל"האמפריקה מכה שנית" (בתיאום עם סדרות מלחמת הכוכבים האחרות) אבל עבר מספיק זמן שאולי שווה להם לשנות קצת פאוזה.

 

 

Tarantula HC

כתיבה: פביאן רנגל ג'וניור, אמנות: אלקסיס זיריט, הוצאה: Adhouse Books

הרומן הגרפי הגדול של השבוע הוא בעצם ממש קטן (פחות ממאה עמודים) – איחוד של הצוות שהביא לכם אופרת החלל הפסיכוטית Space Riders, את סדרת ההמשך Space Riders: Galaxy of Brutality ו,אני מניח, יסיימו ביחד את הטרילוגיה עם Space Riders: Universe of Ass. כצפוי מהאנשים ששיתוף הפעולה האחרון שלהם כלל צוות לוחמי חלל שכללו רובטית סקסית, בבון עצבני וחמוש היטב וקפטן עם רטיה וזקן עבות הספר הזה הוא דיון פילוסופי על מהות החיים דרך הפריזמה של מנהלת בית קפה פריזאי קטן  זה על בחורה עם שוט שנוקמת בדברים – אני מניח שבעיקר גברים אבל מי יודע, אולי גם בעוד סוגים של דברים.

הצוות היוצר מתאר את הספר כ"פאלפ פסיכודלי" ו"נואר שטני" ועם המילים האלו לא גורנות לכם להתרגש כנראה שלא נההי חברים יותר.

 

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.