מצעד הגאווה של הקומיקס – היוצרים הלהטב"קים החביבים עלינו

לכבוד חודש הגאווה השנתי החלטנו לערוך מצעד לכמה מיוצרי הקומיקס האהובים עלינו. אחרי הכול, כמה מהאנשים הכי טובים והכי חשובים לעיצוב המדיום הזה הם הומוסקסואליים, לסביות, טראנסים, ביסקסואליים או קווירים. הם צועדים בגאווה ויוצרים בגאווה – בזכות ולא ובחסד.

פיל חימנז

 

אחד מאמני הקומיקס הכי ספקטקולריים של שנות התשעים חימנז גיוס ל-DC קומיקס בגיל הצעיר 21 ע"י ניל פוזנר, החבר העתידי שלו, לאייר את הסדרה War of the Gods. לאורך העשור הוא פיתח את הסגנון בהשפעת ג'ורג' פרז שלו – המון דמויות ואקשן כאשר כולם מוכוונים ל-11. בשעה שהרבה אמנים של שנות התשעים הקריבו את הטכניקה על מזבח הברק המידי והפוזות המשומשות חימנז שמר תמיד על איכות גבוהה וממשיך לעבוד עד היום.

פוזנר נפתר מסרטן בשנת 1996 וחימנז כתב ואייר מיני סדרה על הדמות טמפסט במחווה לחברו המת. במדור המכתבים של הגיליון האחרון הוא יצא מהארון בפומבי לקהל הקוראים: הוא קיבל יותר ממאה מכתבים כולל אחד מ'ילד צעיר מאייווה' – "לא ידעתי שיש עוד אנשים כמוני".

יצירה מועדפת: חימנז אייר את מרבית הכרך השני של הסדרה The Invisibles של הכותב גרנט מוריסון – שינוי עצום מהאמנים הבריטים הרגועים שעבדו על הסדרה לפניו. הוא לקח את כל העסק למקומות חדשים ואפיים ויותר (ו, מה לעשות, נתן לדמויות חוש אופנה הרבה יותר מפותח)

 

סופי קמפבל

קמפבל ידועה לציבור הרחב בעיקר בתור אמנית, את הכתיבה היא שומרת לפרוייקטים יותר אישיים, אבל בין עם היא עוסקת בדימיון מחדש של צעצועים משנות השמונים לדף הקומיקס (צבי הנינג'ה, ג'ם וההולגרמות) או בסיפורים רומנטיים של שדות משנות צורה (Shadoweyes) דבר אחד נשאר בטוח בעבודה שלה – יופי. קמבל מסוגלת למצוא תא החן וההדר בכל אובייקט, בכל דמות, ולקרוא את הדברים שהיא מציירת זה להתאהב בכל עמוד מחדש.

יצירה מועדפת: Glory. סאגת גיבורי על שמצליחה ליצור תחושה של אפוס רב-מימדי מ-12 גליונות – Glory לוקחת דמות משנית ש"נוצרה" (העותקה בלי בושה מדמויות מםורסמות יותר) ע"י רוב לאייפלד ומשתמשת בה למקפצה לסאגה בין דורית של משפחות לוחמות מיקומים שונים והבת האחת שלהם בחרה בכדור הארץ, ובנשים שגרות בו, במקום באחד ההורים

אליסון בצ'דל

המלכה הבלתי מעורערת של עולם הקומיקס האלטרנטיבי כבר שלוש עשורים בצ'דל התפרסמה בעקבות רצועת הקומיקס Dykes to Watch Out For שפורסמה בתחילת דרכה בעיתון הפמיניסטי WomaNews מ-1983 עד שנת 2008. הרצועה, סיפורן של קבוצת נשים שרובן לסביות, התפתחה מואסף בדיחות של פאנל אחד לסיפור יותר מסובך בהמשכים – אהבות בגידות וקשיי החיים, אופרת סבון אבל כמה רמות איכות מעל. רצועה אחת ספציפית נתנה שם למבחן בצ'דל שמשמש עד היום נושא לדיון ביצצוג נשים בתחום הקולנוע (ובמדיומים אחרים).

לקראת תחילת שנות האלפיים בצ'דל החלה להפנות את מרצה לתחום הרומנים הגראפיים ופרסמה, בין היתר, את ספר הזכרונות Fun Home (על הקשיים בבית בשנים שלפני ואחרי ההתאבדות של אביה והיציאה של מהארון), Are you My Mother (על היחסים השבירים בינה לבין אמא שלה). Fun Home זכה בפרסים מרובים (כולל האייזנר) ואפילו הפך למחזמר. בעקבות ההצלחה של הרומנים הגראפיים שלה בצ'דל זכתה בשנת 2014 בפרס מקארתור, המכונה גם "מענק הגאונים" היוקרתי.

יצירה מועדפת: Fun Home. תמציתי, כואב, כיפי באופן מוזר.

 

מגדלנה ויסאג'יו

לכותבים צעירים לוקח שנים לפרוץ – עשרות עבודות שיעלמו בשבילי ההיסטוריה עד שמישהו ישים לב אליהם. לא מגדלנה ויסאג'יו. הסדרה  הראשונה שלה Kim & Kim, זכתה אותה במועמדות לפרס האייזנר (תחזיקו לה אצבעות). הסדרה היא דוגמה מצויינת לסגנון של ויסאג'יו – כיף הרפתקאות טהור שמטובל במספיק רגשות אנושיים כדי שיהיה לך אפכת מההרפתקאות המופרעות של הדמויות.

יצירה מועדפת: Kim & Kim: Love is a Battlefield – קשה לנצח סיפור על זוג ציידות ראשים בין גלקטיות שחולקות שם, טנדר, חיבה לכלי נשק ורודים ונטיה להמשיד כל מה שבסביבה (וגם מה שלא)

 

רוברטו אגווירה סקאסה

מחזאי, תסריטאי, כותב קומיקס, חובב זמר. הוא אמנם אחד מהכותבים של Glee אבל אנחנו מוכנים לסלוח לו. ההתחלה של אגווירה-סקאסה בתעשיה הייתה פחות מזוהת – חלק מגל הכותבים החדשים שהובאו למרוול באמצע שנות האלפיים מתחומי הטלוויזיה והקולנוע האיש זכור בעיקר בזכות ה"גרסה למבוגרים" של ארבעת המופלאים שרצה בתת-הוצאה Marvel Knights. אחרי כמה שנים בחברה הוא חזר להתמקד בטלוויזיה עד שהוא קיבל את הקריאה לכתוב את המיני סדרה Archie Meets Glle, סדרה שההצלחה שלה גרמה למינויו ככותב ראשי של ההוצאה ואחראי התוכן שלה.

בחברת Archie האיש פרח: הוא הוביל את הקריאה לריבוט של החברה שהוביל לכותרים מוצלחים כמו Archie של מארק וייד ו – Jughead צ'יפ זדרסקי ואריקה הנדרסון, והיה היוצר של קו האימה של ההוצאה כולל אחד הכותרים החביבים עלינו (אך האיטיים להחריד לצערנו) בשנים האחרונות Afterlife with Archie.

 

יצירה חביבה: Afterlife with Archie – רוצים לראות איך גיבורי הילדות שלכם מושחתים ע"י מפגש עם המתים המהלכים ואת ג'אגהד ג'ונס עוסק במאגיה שחורה? אם לא אז אני לא בטוח שאני רוצה לדבר אתכם.

 

קולין קובר

המאיירת הכי חמודה בעולם (כאילו, אני מדבר על זה שהאיורים שלה חמודים להפליא – למרות שמהאזנה לראיונות נראה שיש לה אישיות שתואמות את הסגנון שלה) קולין קובר פרצה לתודעה עם הסדרה הפורנוגרפית המקסימה Small Favors על חיי האבה של נשים, עם נשים אחרות ובלי גברים.

אחרי הסדרה הזו היא פנתה למחוזות יותר מיינסטרימיים עם סדרת הילדים Banana Sunday (לצערנו לא בדפוס) וכמה עבודות איור בשביל סדרות הילדים של Marvel. בין לבין היא שיתפה פעולה עם בעלה, הכותב פול טובין, על כמה יצירות כולל Gingerbread Girl המקסימה.

יצירה מועדפת: Bandette – כתבתי עליה כבר בעבר אבל מה שהיה נכון אז נשאר נכון גם היום. סיפורה של הגנבת הכי טובה בעולם בפריז שהתקיימה רק בדימיון והמאבקים שלה להשאר מספר אחד ע"י שוד מכל מיני אנשים רעים (סוחרי נשק, מתנקשים, אנשים שמחזיקים בדברים שהיא ממש רוצה) הוא כנראה הסדרה הכי מענגת לקריאה שאפשר למצוא (Giant Days היא המתחרה היחידה)  – כיף טהור בצורת שלושה אוספים משולמים. תקנו ותהנו.

 

נואל סטיבנסון

כנראה היוצרת הצעירה הכי מצליחה בעולם הקומיקס המודרני (טוב, אחרי ריינה טלגמייר): קומיקס הרשת שלה, Nimona, על נערה משנת צורה שמחילה הלתמדות אצל מדען מרושע בממלכה שהיא חצי-פנטזיה וחצי מדע בדיוני היה כזו הצלחה שהיא קיבלה הזדמנות ליצור סדרה בשביל הוצאת Boom!: התוצאה הייתה המיני-סדרה Lumberjanes, על ההרפקתאות של חבורת נערות במחנה לצופות שבו העל-טבעי נמצא בכל פינה – מיני סדרה שהצליחה כל כך שהיא הפכה לסדרה שרצה עד היום.

גם Nimona וגם Lumberjanes נרכשו להפקה כסרטים – וכל זה לפני שהיא הגיעה לגלי שלושים. נוסף על כך היא נמצאת ביחסים עם האמנית והכותבת מולי אוסטרטאג שגם כן מכרה כבר פרוייקט להפקה קולנועית – מה שהופך אותן, אני מניח, לזוג המלכותי של עולם הקומיקס

יצירה מועדפת: Nimona. לא, אני לא בוכה, מה פתאום, שפוט עמדתי מתחת למזגן נוזל – במשך חצי שעה.

 

טובה ינסון

לרוב ישראל המומינים מוכרים בעיקר מסדרת הטלווחזיה שהמצויינת ששבתה את ליבינו ו/או גרמה לנו להתחבא מתחת לספה (תלוי מתי הגרוק הופיעה) – אבל המקור הוא סדרת ספרים שכתבה ואיירה טובה ינסון הפינית. בעקבות ההצלחה של הספרים ינסון קילבה חוזה לכתוב ולאייר סדרת סטריפים שזכו להצלחה כלכלית וביקורתית והמשיכו להתפרסם מ-1955 עד שנות השבעים (אם כי ינסון העבירה את המושכות ב-62).

באנגלית אלבומים של הסדרה מתורגמים כיום ע"י ההוצאה הנחשבת drawn & Quarterly.

יצירה מועדפת: נו, באמת…..

 

 פ. קרייג ראסל

ה-אמן כשזה מגיע לסיפורים של פנטזיה וקסם: ראסל מחדיר הוד והדר לכל פרוייקט שהוא עובד עליו, יש לו קו אלגנטי וברור שמלא בפרטים אך שומר על נאמנות בסיסית לסיפור ברור ולאופי של היצירות. כל דבר שהוא עובד עליו, בין אם הוא הכותב או לא, הופך מהר מאוד ליצירה של פ. קרייג ראסל. ץיק העבודות שלו מגוון מגיבורי על (Doctor Strange), דרך עיבודים של אופרות (The Ring of the Nibelung) ועד לגרסאות הקומיקס של ספרי פנטזיה פופלאריים (Elric).

יצירה מועדפת: The Sandman: Ramadan – אחד משיתופי הפעולה המוקדמים שלו עם הכותב הפריטי המפורסם ניל גיימן, זה סיפור קצר (גיליון אחד ולא יותר) ויפיפה על זיכרון היסתורי ועל הדרך של מיתוסים לשרוד מעבר למציאות היום-יומית

מה אתכם – מי היוצרים הלהטב"קים החביבים עליכם? או האם אתם מעדיפים יצירות אחרות מהאנשים שכתבנו עליהם?

 

נהנתם מהכתבה? מעוניינים בעוד? תרומה קטנה לבלוג תאפשר לנו יותר זמן פנוי לקרוא ולכתוב על קומיקס

 

 

 

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.