This Week in Gotham 13.06.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: כל סוף הוא בעצם התחלה חדשה – בנייטווינג מתחילים סיפור ובבאטמן תום קינג לוקח את ברוס למחוזות לא מוכרים לקראת קשת הסיפור החדשה:

Nightwing #22- Blockbuster part 1

Writer: Tim Seeley.

Artist: Miguel Mendonca.                                                      

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

נייטווינג ממשיכה את מסע החזרה אל המקורות, מסע שהתחיל עם החזרה לבלודהייבן וממשיך עכשיו כאשר דיק מתמודד מול אחד האויבים האייקוניים שלו מגלגולה הקודם של הסדרה, או שאולי לא?

על פניו זה מרגיש כמו סיפור פשע יחסית סטנדרטי בו נייטווינג יאלץ להפיל ראש ארגון פשיעה המאיים על העיר שלו, אך טים סילי מצליח להכניס כמה טוויסטים מעניינים כמו ארגון שמוכר טכנולוגיה חייזרית לכנופיות רחוב במטרה שעדיין לא גלויה לגמרי לקורא והכנסה של שחקנים ותיקים אך בצורה שונה. זה רק החלק הראשון של הסיפור לכן יש פה לא מעט הנחה של יסודות לקראת ההמשך, על פניו הכיוון אליו הסיפור הזה מתחיל ללכת דיי מעניין, יש פושע גדול שעובד עם ארגון מסתורי ועל דיק מוטלת המשימה לעצור אותם. כמובן שאי אפשר להתעלם מההופעה של אויב ותיק של דיק, בלוקבסטר,  גם הוא זוכה לסוג של טוויסט מהגרסה המקורית.

כתיבת החוברת זורמת בקצב טוב, אין כמעט רגע דל. הדיאלוגים בין מאפשרים הצגה הרבה יותר טובה של שלל הדמויות ובעיקר של דיק והלבטים שלו (ויש לא מעט) בנושא שילוב החיים הרגילים שלו עם הפעילו הלא כל כך רגילה אותה הוא מבצע בשעות הפנאי. הדברים האלו עוזרים לקורא להתחבר בצורה הרבה יותר טובה לדמות הראשית והם קצת חסרו לי בסיפור הקודם, בעיקר כי רובם נערכו מול דמיאן שלא ממש קידם את נושאי השיחה באופן רציני.

האומנות של מיגל מנדונקה טובה, הפאנלים זורמים יש המון תשומת לב לפרטים ובעיקר להבעות פנים, יש הרגשה של חיבור בין הטקסט לאומנות.

סך הכל חוברת ראשונה מוצלחת ביותר, הן מהבחינה האומנותית והן מבחינת הכתיבה. הנושא מאוד מעניין, יש פה המון פוטנציאל להמשך רק נקווה שזה ילך לכיוון טוב ולא יתפקשש איפשהו בעתיד, כמו כן נקודה מאוד מעניינת היא החיים הפרטיים של דיק וכיצד הם משתלבים בתוך הסיפור, יהיה קצת מרענן לראות את מערכת היחסים שלו עם שון תוך כדי המאבק הממושך שלו בפשיעה בעיר שלו. מומלץ.

 

Batman #24: Every Epilogue Is a Prelude

Writer: Tom King.

Artists: David Finch, Clay Mann.                                          

Num of pages: 32.

Price: 2.99$

תום קינג לא מפסיק להפתיע, במיוחד כשיש הרגשה שהכיוון ידוע והעתיד ברור לכל הוא מכניס לקורא משהו שיטרוף את כל הקלפים. למרות זאת זה עדיין מרגיש ייחודי זה עדיין מרגיש כמו באטמן של קינג, הרבה יותר רגיש הרבה יותר פגיע והרבה יותר אנושי.

הסיפור שלנו הוא סוג של מחזוריות הוא מתנהל במקביל ביום ובלילה הגיבור הראשי שלו הוא כמובן באטמן אבל אולי יותר מתמיד זה ברוס ווין שמנסה להסיר את המסכה (המטאפורית והמילולית) מפניו. יש פה המשך של הנושאים שנחקרו לאורך הריצה של קינג, כוח רצון, דיכאון, התעלות וכמובן השאלה מי/מה הוא בעצם באטמן? האם הוא גיבור על? האם הוא משאלת מוות של ילד שאיבד את הוריו? לצערי הרב אנחנו לא זוכים ליותר מדיי תשובות אבל אנחנו כן זוכים להמון נקודות מחשבה, במיוחד לאור העובדה שברוס מדבר לא מעט מן הלב.

בחלק היום מתנהלת שיחה בין קלייר, הלוא היא גות'האם גירל, לבין ברוס לגבי המשך חייה. מצד אחד היא יכולה להיות גיבורת על ובכך בעצם לסכן את חייה (כי כל פעם שהיא משתמשת בכוחות על זה מגיע על חשבון אנרגיית החיים שלה) או לנסות לחיות חיים נורמליים. באטמן מנסה להדריך אותה אך מבין בעצמו שאולי אין לו את כל התשובות. הדמות של קלייר לא יוזמת, היא תמיד נגררת בין אם אחרי אחיה הגדול או כרגע אחרי באטמן. היא מבקשת ממנו להגיד לה מה לעשות, אולם הוא לא בדיוק מצליח לספק לה את מבוקשה. השיחה ביניהם מצליחה להאיר על שני הדמויות, אנחנו לומדים יותר על הדמות של קלייר ובאותו הזמן על ברוס.

ברוס לא מאושר, זה הגיוני לחלוטין בהתחשב בעובדה שהוא יתום מהוריו דכאוני ומתקשה להמשיך הלאה. אבל לשמוע זאת ממנו זה חידוש, במיוחד לשמוע שהוא כן מנסה להיות מאושר. תום קינג מתעסק בריצה הזאת המון בפסיכולוגיה של ברוס מתחת למסכה, במה שמניע אותו מה שמעכב אותו ומה שמפחיד אותו. השיחה עם קלייר מספקת לנו הצצה לתוך הנפש של ברוס ווין מתחת לכל המסכות וזאת נקודה גדולה מאוד.

החלק השני של הסיפור מתרחש בלילה גיבורת המשנה שלו היא קאטוומן, כבר היה לנו סוג של סיפור אהבה בשני חלקים בין השניים לפני מספר חודשים. קאטוומן היא גם דמות מפתח בריצה של קינג, מערכת היחסים שלה עם באטמן ושל סלינה וברוס היא מאוד מעניינת, החלק השני של הסיפור מכיל פחות דיאלוגים אך לקראת הסוף מספק את אותו טוויסט קינגי שטורף מחדש את הקלפים וזורק את הקורא לסחרור.

שני אמנים עובדים על הסיפור הפעם, דיוויד פינץ' וקליי מאן. כל אחד עובד על שלב חלק אחר פינץ על החלק הלילי שהוא הרבה יותר אפל וכהה ומאן על חלק היום שהוא הרבה יותר בהיר (לפרקים עד כדי סנוור), הניגודיות בין שני האמנים מורגשת אבל תורמת להרגשה השלמה יותר של הסיפור. כל אמן עובד בסביבה שונה ומצליח להביא את הנגיעה שלו. האמנות מאוד מרשימה.

מדובר בחוברת טובה מאוד. מצד אחד היא לא בדיוק מכינה את הקורא לאירוע הבא, מלחמת הג'וקרים והרידלרים, שהולך להיות מעיין פלאשבק והמשך של שנת אפס. אך מצד שני היא מספקת הצצה לתוך נבכי נשמתו של ברוס, כמו גם נוטעת את הזרעים להמשך סיפורו של באטמן ובהתחשב בעמוד האחרון של החוברת הזאת זה הולך לכיוון מאוד מעניין. שוב תום קינג מוכיח שהוא יכול לכתוב סיפור מעניין ומרתק המאיר באור חדש דברים שלמדנו לקבל כמובן מאליו, תוך כדי הכנסת חדשנות והבנה מלאה של הדמות המורכבת הנכתבת על ידו. מומלץ ביותר.

זה הכל לשבוע הזה נתראה בשבוע הבא.
נהנתן/ם? סבלתן/ם? נשמח לשמוע על כך בתגובות .

Comments

comments

Roy Tabak
סטודנט מת"א, קורא קומיקס נלהב מילדות, מעריץ את באטמן ואלן מור. מחבב פחות את סקוט סניידר. כותב בעלילון וחלק מן הפודקסט הקלאסי קלאסיקומיקס