יום קומיקס חדש! 21.6.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

Lobo / Road Runner One Shot

כתיבה: ביל מוריסון, אמנות: קלי ג'ונס, הוצאה: DC

סדרת הקרוסאוברים בין דמויות גיבורי העל של DC לחברי הלוני טונס השונים ממשיכה כאשר צייד הראשים הכי טוב בגלקסיה יוצא לתפוס את הטרף האולטימטיבי [מיפ מיפ].

לובו הוא מסוג הדברים שטוב בעיקר במנות קטנות ולפני שנת 1999 (בכנות – אם סיימון ביסלי לא מאייר את הרפתקאותיו האלימות-מידי אני לא ממש בטוח מה הטעם), אבל ביל מוריסון הוא כותב די מצחיק (האיש אחראי לבערך 90% מסדרות הקומיקס השונות והדי מבדרות של משפחת סימפסון) וקלי ג'ונס הוא בהחלט אמן טוב. הבעיה הגדולה של הקרוסאוברים האלו עד עכשיו היה חוסר המוכנות שלהם להתחייב לאנרכיה הבסיסית שטמונה בדמויות של הלוני טונס אבל עם צוות כזה יש סיכוי שניצוצות באמת יעופו.

 

 

Lumberjanes 2017 Special Faire & Square #1

כתיבה: הולי בלאק, אמנות: מריאנה ג'וליה, הוצאה: Boom!

אתם זוכרים כשרק הכריזו על Lumberjanes בתור מיני-סדרה של שמונה חוברות? תום זוכר במעורער…. סדרת ההרפתקאות העל טבעיות במחנה לצופות שבו הקיץ לא נגמר (הם סיימו אי פעם את העלילה על עיוות הזמן שקורה שם לכאורה? פרשתי אחרי שלוש שנים ובלי תשובה) לא רק ממשיכה לנצח אלא גם מוסיפה מידי פעם חוברות ספיישל – תירוץ מצויין לא רק למכור שתי חוברות בחודש במקום אחת וגם להוסיף עוד כמה עמודים ולהקפיץ את המחיר.

הכותבת שלנו הפעם היא מחברת ספרי הפנטזיה לנוער הולי בלאק (Spiderwick Chronicles) שכבר טבלה את רגליה בעולם הקומיקס העל-טבעי, בלי הצלחה יתרה, בגרסה האחרונה ל- Lucifer של הוצאת Vertigo שצצה לצד סדרת הטלוויזיה. העלילה היא לא החומר הכי מלהיב ביקום – קבוצת הנערות נלחמת בדרקון ואז כולן לומדות שיעור על ידידות והחיים ומקבלות תג חדש – אבל ל- Lumberjanes הולכים בשביל הדמויות ובשביל האווירה ואם כבר התאהבתם אז זה עוד ממה שטוב לכם.

 

 

Zanardi

כתיבה ואמנות: אנדריי פנזיאנזה, הוצאה: Fantagraphics.

הזדמנות טובה להרים את האף ולמזוג את כוס היין היקר במיוחד שקניתם רק לנסיבות עילאיות ומתנשאות באמת – Zanardi הוא התרגום הראשון לשפה האנגלית של הכותב / אמן האיטלקי המפורסם (כאילו, כתוב לי פה בהודעה לעיתונות שהוא מפורסם – אבל את מה שאני יודע על קומיקס איטלקי אפשר לכתוב על מפית של פיצה האט) אנדריי פנזיאנזה שמת באופן טראגי בגיל 32 ממנת-יתר של הרואין: יותר כמו כוכב רוק מצייר קומיקס (אלו נוטים למות בגיל שבעים כתוצאה מהעדר ביטוח בריאות).

מדובר בסיפורים של בני נוער שחווים משברים משפחתיים, אהבות אבודות והרבה יותר מידי סמים ואלכוהול. או, כמו שאנחנו קוראים לזה בקיבוץ – סופ"ש. קצת יותר ברצינות: התרבות האנגלית סובלת מהעדר משווא של קומיקסים אירופאיים קלאסיים, בהנחה שהם לא אויירו ע"י מוביוס, ונחמד לראות אמן שאמור להיות ממש טוב ולגלות אותו בפעם הראשונה.

 

Lost Planet HC

כתיבה ואמנות: בו הפמטון, הוצאה: IDW

קלאסיקת המד"ב האבודה, על קבוצה של דמויות היסטוריות (כולל הטייסת אמליה ארהארט והכותב אמברוז בירס) שמוצאת עצמה בכוכב לכת זר, של האמן הידוע באיורים הריאליסטיים שלו חוזרת לדפוס. כל שש החבורות שפורסמו ע"י Eclipse בכריכה קשה ו, משום מה, בשחור לבן – אפילו שהעבודה המקורית הייתה בצבע (אם כי בהתחשב בטכניקות הצביעה של הזמן ובאיכות הכללית של המפטון אולי עדיף לראות את הקווים בלי הסחת דעת).

היו הרבה קומיקסים עצמאיים שהביא לנו סיפורי אקשן ומד"ב במתכונת פאלפית בתקופה הזו שפשוט נעלמו מהזיכרון ההיסטורי אחרי שהמוציאים לאור פשטו את הרגל והזכויות נפלו לתהום הנשיה. מידי פעם אנחנו זוכים להבזק מהעבר (2000AD החזירו את The Last American של הוצאת Epic לדפוס מוקדם יותר השנה) אבל רוב הקוראים של ימינו בכלל לא יודעים שהיה קומיקס מיינסטרים עצמאי, דהיינו – קומיקס ז'נארי מחוץ למרוול ו-די.סי – לפני Image.

 

Crosswind #1

כתיבה: גייל סימון, אמנות: קאט סטאגס, הוצאה: Image.

סדרה חדשה מאת גייל סימון (זה ממש מוזר לחשוב שזו הפעם הראשונה שהיא עובדת בשביל Image) וקאט סטאגס (היא איירה את הקומיקס האחרון של Smallville אבל אנחנו סולחים לה על זה, וגם את Adventures of Supergril שאנחנו מאוד אוהבים) על מתנקש קטלני ועקרת בית משועממת שמוצאים שהתודעה שלהם מתחלפת. זה כמו יום שישי הפוך רק אם הרבה יותר דם והרבה פחות לינדסי לוהן.

זה לא מהרעיונות הכי מקוריים בעולם אבל הסגנון הקומי/עקוצני של סימון בהחלט הולם לסוג כזה של סיפור – וכל זאת בהנחה שהעלילה קצת יותר עמוקה ממה שפני השטח מרמזים.

 

Shirtless Bear fighter #1

כתיבה: ג'ודי להיפ, וסבסטיאן גארניאר, אמנות: ניל ונדרל, הוצאה: Image 

כאן, לעומת זאת, אני אהיה מאוד מאוכזב אם הסדרה תעז להציג ולו טיפה של עומק. למקרה שלא ברור מהשם, והכריכה, מדובר בסיפור על איש בלי חולצה שמרביץ לדובים (כנראה הוא ראה את Grizzly Man של וורנר הרצוג פעם אחת יותר מידי).

היה קצת בלבול, כאשר הסדרה רק הוכרזה, אם היה מדובר בבחור בלי חולצה שנלחם בדובים או בבחור שנלחם בדובים בלי חולצות (והאם זה אומר שמדובר ביקום שבו רוב הדובים כן לובשים חולצות?) או שמא בדוב שהוא בחור שאין לו חולצה והוא נלחם באופן כללי. עכשיו כאשר כל הסיפור הוסדר באופן סופי אפשר פשוטת לשבת ולהנות מחמש גליונות של שכרון חושים ואגרופי דובים.

 

 

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.