המתנקשת בפלומת הבדולח – Beautiful Canvas

Beautiful Canvas #1

כתיבה: ריאן קיי. לינדזיי; אמנות: סאמי קיוולה; צביעה: טריונה פארל; לטרינג: ריאן פרייר; הוצאה: Black Mask; מחיר: ארבעה דולרים

לאחר מספר סדרות מוצלחות ומצליחות שייתכן שלא קראתם, Black Mask, ההוצאה שמצדיקה את הקיום שלה כדבר הכי קרוב לפאנק-רוק מזוקק בקומיקס, חוזרת עם ניסיון חדש. האם גם הוא יירשם כהצלחה?

לון אייזלי חיה בשני מישורים מנוגדים בתכליתם: עולם החיים ועולם המוות. מחד אייזלי היא מתנקשת מחוננת; מאידך היא מנסה להתמודד עם הידיעה שזוגתה ואהובת-לבה בהריון. בעוד אייזלי מתקשה להחזיק את חייה האישיים בהפרדה מוחלטת מחייה המקצועיים, היא מקבלת משימה חדשה: להרוג ילד צעיר. למרות הרצון העז והמסתורי של המעסיקה שלה, אייזלי משאירה את הילד בחיים ובורחת אתו למסע, כאשר לא ברור מי יחזור, איך, וכיצד ייראה המצב אם וכאשר יחזרו.

הכתיבה של ריאן לינדזיי מרתקת. רגעי האקשן כתובים, כיאה לסדרת פשע, בצורה אנרגטית ומרגשת, והרגעים השקטים, שלוקחים את קדמת הבמה, עוד יותר. גם הדמויות של לינדזיי, אשר מפגינות לא פעם מידה של ציניות ומרירות כתוצאה מהעולם האפל אליו נקלעו, כתובות בצורה אנושית ונהדרת, ובמיוחד ברגעים בהם אותה מסכה קרת-רוח נופלת לרגע כדי לחשוף את כל החרדות והרגשות של הדמויות. בנוסף, נראית גם שיטת סיפור מיוחדת במינה שמשאירה את הקורא במתח ורק מעלה שאלות, כשלא ברור מה מתוך כל אותם אירועים מתרחש במישור המציאות ואילו אירועים מורצים הלוך ושוב בתוך ראשה של אייזלי.

האמנות של סאמי קיוולה לוקחת את הסיפור שלב אחד קדימה. לקיוולה יש סגנון נקי ודינאמי, אך גם לא חושש מלכלוך רגעי כשצריך אותו. אותו סגנון אסתטי הולך יד-ביד עם אותה מסכת קור-רוח שנעטית, כאמור, על ידי רוב הדמויות בסיפור. אך למרות האסתטיקה, בניית העמודים של קיוולה מספרת סיפור אחר וקרוב יותר למציאות, כשבמבני העמוד מהדהדת השפעה ברורה של Sleeper, אפוס הפשע והריגול של אד ברובייקר ושון פיליפס מבית WildStorm. כמו באותה סדרה משובחת, גם ב-Beautiful Canvas ישנו שימוש ברצפי פאנלים אלכסוניים ובפאנלים-בתוך-פאנלים, במטרה לעורר תחושת אי-נוחות ופאראנויה אצל הקורא.
ואם העפרונות של סאמי קיוולה לוקחים את הסיפור שלב אחד קדימה, הם בעצמם מקבלים שיפצור מהצביעה של טריונה פארל: היא משתמשת בצבעים רגועים ולא צעקניים, ומעצימה את תחושת האפל השוררת בכל. ניתן גם לשים לב לכמה צבעים מנחים ובולטים במיוחד בפלטה של פארל, כשגווני הוורוד, הכחול, והסגול מקבלים תפקיד ראשי בוויזואליות של הסיפור. בכך מצליחה פארל לבנות אווירה אפלה ומיוחדת לסיפור אפל ומיוחד גם הוא.

 

לסיכום: כבר מהחוברת הראשונה הסדרה מעלה לא מעט שאלות עליהן הבאות תצטרכנה לענות, אך גם נותנת לקורא יותר ממספיק סיבות להמשיך לקרוא בהנאה רבה. עם גיליון בכורה ללא רבב שטומן בחובו כתיבה סוחפת ומסתורית ואמנות מעולה שמוחמאת על ידי צביעה עשירה ואטמוספרית, אין ספק ש-Beautiful Canvas היא מבין הסדרות העצמאיות המסקרנות ביותר של השנה.

Comments

comments

חגי פלבסקי
בן 15 (פיזית, בן 85 מנטלית), תלמיד תיכון. קורא יותר מדי קומיקס. כותב מעט מדי ביקורות. האבטיפוס האישי של אלוהים. ההשראה לצ'ארלי בראון. קרא פעם אחת את סרבוס של דייב סים ושרד כדי לספר. מושפע מהאנטר אס. ת'ומפסון (אשר גינה את ההשפעה הזאת, ירה בקקטוס וצעק "תתרחק, ילד!"). לא יודע להשתמש בסמי-קולון אבל; מתעקש בכל זאת.
מצחיק בערך כמו רשימת שינדלר.