This Week in Gotham 27.6.16

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: באטוומן מסיימת סיפור בצורה קצת מוזרה, העלילה בניטווינג ממשיכה להסתבך, קינג ממשיך את ריצת באטמן האפית שלו ואול סטאר באטמן בסיפור מעניין בו איש העטלף אולי אינו הגיבור :

Batwoman #4- The Many Arms of Death part 4: Blackstar

Writers: Marguerite Bennett, James Tynion IV

Artist: Steve Epting.                                                                  

Num of pages: 25.

Price: 2.99$

הקשת הראשונה של באטוומן הגיעה לקיצה באקורד מעט צורם, היו הרבה מאוד כיוונים שלא נחקרו מספיק. בין אם זה לגבי העבר או ההווה הסיפור הזה הרגיש מעט לא מספק ומאוד אנטי קליימקטי.

אם נחזור אחורה להתחלה הרעיון הכללי של הסדרה היה שבאטוומן יוצאת לחפש את שאריות הקולוני (האירגון הצבאי הסודי שהוקם על ידי אביה) שהחזיקו בסרום המפלצות של סטריינג' (ראו את אירוע הקרוס אובר ההו כה מיותר לילה המפלצות לפרטים נוספים [לא באמת, זה אירוע ממש מיותר]) אך הסיפור בחר להתמקד בקו עלילה אחר לפיו באטוומן עכשיו צריכה להציל אוי מסוים שהיה ביתם החוקי של הרבה אנשים שלא בדיוק מחבבים את החוק, מידי זוג תאומים פושעים בעצמם (הם עונים להרבה מאוד סעיפים ברשימת הדרישות לדמויות תאומים קריפיות) עם מניעים שלא הובהרו לגמרי לאורך כל הסיפור.

לא בדיוק הבנתי מה הייתה המטרה של קשת הסיפור הזאת? אם המטרה הייתה להציג את הדמות הראשית אז זה פוספס בענק. מי שמכיר כבר את באטוומן פשוט לא הבין מה קורה לעזאזל ומי שלא הכיר את הדמות פשוט טבע בפלאשבקים ונראטיבים משתנים היה סלט דיי גדול. פלאשבק יכול להיות כלי כדי להציג ו/או לחקור דמות, אולם בשימוש לא נכון הוא יכול לסרבל את הדברים וליצור מצוקה רצינית עבור הקורא. הפלאשבקים בסיפור הנ"ל סיפקו דוגמא נהדרת לצורה שבה אין להשתמש בפלאשבקים. לרובם לא הייתה יותר מדיי פואנטה, חלקם שפכו אור ממש חלקי על מה שקורה, חלקם בכלל לא היו קשורים בשום צורה שהיא לעלילה וחלקם אף הצליח להרגיש בשל סיבוך מיותר של עלילה, כשהעלילה גם ככה מסובכת מספיק.

דמויות משנה כמעט ולא שיחקו תפקיד בסיפור הזה, לא שאר הפושעים (מסתבר שהם חברים של קייט), לא ג'וליה פניוורט אפילו התאומים לא קיבלו לדעתי מספיק סיפור. לכל הדמויות הללו היו יכולים לתת מעט יותר תשומת לב ממה שהן קיבלו בפועל. זה הרגיש כמו סיפור שבפועל רק רצה להראות כמה באטוומן היא לא באטמן, אך גם בקטע הזה אנו עדים לכישלון מכיוון שלכל אורך הדרך ככל שהזכירו את איש העטלף יותר כך זה משך את הקורא להבין עד כמה הדמויות דומות, אם אתה מנסה לבסס דמות שהיא שונה מדמות אחרת השלב הראשון צריך להיות לנסות להזכיר את הדמות השניה כמה שפחות, על מנת לבסס את הייחודיות של הדמות שלך. עצם כך שבאטוומן אומרת "אני לא באטמן" ממש לא מייחד אותה או משנה אותה מבאטמן אלא גורר את הקורא לקשר אותה לבאטמן(מה גם שליצור סיפור שלם רק כדי להגיד אני לא דמות X זה ילדותי אפילו בשביל DC).

האמנות של אפטינג הייתה דבר טוב ועקבי לכל אורך הקשת גם בחוברת האחרונה הוא לא מפיל את הכדור, בגדול אמנות סולידית.

לסיכום, בסיום הקשת הראשונה הדבר שזועק יותר מכל זאת האכזבה, הרגיש כאילו אין כיוון לעלילה והיא מנסה להמציא את עצמה מחדש בכל חודש. מקווה שלהבא יהיה נראטיב יותר ברור או לפחות עלילה שמתקדמת ומתפתחת בצורה הגיונית ולא כמו ריקוד וואלס, לא מומלץ.

 

Nightwing #23- Blockbuster part 2

Writer: Tim Seeley.

Artist: Minkyu Jung.                                                                 

Num of pages: 30.

Price: 2.99$

הצרות לא מפסיקות לרדוף את דיק גרייסון. החוברת כמעט כלום לא הולך ודברים שהרגישו יחסית בטוחים בהתחלה מתנפצים לקראת הסוף.

לא קל להיות דיק גרייסון, פרסונת נייטווינג שלו מתמודדת עם חזרה לעיר רקובה מן היסוד כאשר ככל שהזמן עובר מתגלים רבדים פליליים נוספים בתוכה. במישור האישי בתוך ביתו, חברה שלו (שהיא במקרה גם נבלת על לשעבר) חווה קשיים ומערכת היחסים ביניהם עולה על שרטון, כל זאת בזמן שטכנולוגיה מתקדמת זורמת לכנופיות רחוב והנבל טייגר שארק מנסה להשתלט על העולם התחתון של העיר. בלי להזכיר כמובן את הופעתו של נבל העל העיקרי שלי נייטווינג בלוקבאסטר (בדיחת וידיאומטים שחוקה כאן).

בחוברת הקודמת נייטווינג פגש את בלוקבאסטר שוב אלא שהתברר שזה אח של בלוקבאסטר המקורי ושהוא טוב ושהוא רוצה לעבוד ביחד עם דיק, מערכת היחסים שלהם ממשיכה גם בחוברת הזאת ומספקת את התוכן העיקרי של הסיפור הנסוב סביב מאבקו הממושך של דיק  לאזן בין החיים הפרטיים שלו, הכוללים חברה אשר רוצה מערכת יחסים נורמלית ולא מערכת יחסים עם גיבור על. כאשר היא בעצמה פושעת משתקמת שמתחילה להראות נטייה לחזרה לפשע. אל מול הצורך שלו להגן על העיר שלו תוך כדי חיכוכים עם המשטרה, המביעה חוסר אמון וחוסר רצון לעבוד עם גיבור על עטוי מסיכה ומעדיפה להשאיר את השיטור לשוטרים.

טים סילי מצליח לקחת את המאבקים הללו ולשלב אותם בתוך סיפור מאוד סוחף. הוא מצליח סוף סוף לתת לנייטווינג את הקול שלו. נכון חלק מהחוברת קליל וכמה משורות הדיאלוג הן הרבה יותר מבודחות מאשר נגיד באטמן, אך הרצינות והנושאים הכבדים בהם סילי מתעסק ללא הומור הם הדברים שמצליחים להעלות את הכותר הזה מדרגה אחת למעלה. יש הרגשה של התחברות לתלאותיו של דיק בין אם זה כאשר הוא עוטה את המסיכה או כאשר הוא מוריד אותה.

מינקיו יונג מצליח לייצר אומנות מרשימה לחוברת הזאת שרק מעצימה את חווית הקריאה. הדגש והפרטים במיוחד בהבעות הפנים מחדד ומחזק את הסצינות המוצגות.

סיפור טוב מאוד שלא מפסיק להפתיע, סיפור הרבה יותר בוגר ושלם עם אומנות מדהימה של יונג. אי אפשר לבקש יותר מזה בסופו של דבר, מומלץ.

 

Batman #25: War of Jokes and Riddles part 1

Writer: Tom King.

Artist: Mikel Janin                                                                      

Num of pages: 36

Price: 3.99$

קשת הסיפור הזאת היא פלאשבק אחד גדול, היא מסופרת לנו על ידי באטמן אך הוא לא בדיוק הדמות הראשית בתוכה. הסיפור מתרחש אחרי zero year איי שם בתחילת דרכו של איש העטלף, יש הרגשה מאוד גדולה כי האירועים אליהם נחשף בהמשך עיצבו באופן מכריע את דמותו של העטלף.

החוברת הראשונה היא בעיקר אקספוזיציונית ברובה, היא מציגה לנו בדיעבד את הנפשות הפועלות מצד אחד הרידלר מצד שני הג'וקר כאשר בינהם נמצא באטמן העיר גות'האם על כל תושביה וגם הנבלים שלה. באטמן הוא מצד אחד מגן העיר החדש בסיפור אך הוא גם הגורם לכל המאורעות, כאן יש לדעתי עוד סוג של הפניה לנושא מאוד חשוב: האם גות'האם הייתה בטוחה יותר ללא באטמן?

מלחמת הג'וקר ברידלר היא מלחמת הכאוס בהיגיון, מלחמה נצחית. שני הדמויות הללו מייצגים גם את המלחמה המתרחשת בתוך ברוס ווין עצמו. מצד אחד ישנו האדם השקול, הרוקם מזימות הלוגי, הבלש שעוקב אחרי הראיות ומנתח אותן, הראש האנליטי שלא מפסיק לעבוד. מצד שני אדם בוחר לסכן את חייו, הוא בוחר ללבוש תלבושת של עטלף ולצאת להילחם באויבים המסוכנים ביותר לחלקם יש גם כוחות על. המאבק הזה הוא מאבק שמתחולל בכל רגע נתון בדמותו של ברוס ווין, הטראומה שלו הובילה אותו לאורך כל חייו והכתיבה לו את עתידו אך המאבק בין הרציונלי לשיגעון טבוע בו, בצורה כזאת שלפעמים הוא צריך להעזר בסביבה שתרסן אותו.

אדוארד ניגמה, הרידלר, עשה לבאטמן ולעיר גות'האם חיים מאוד קשים לכל אורך שנת האפס עד אשר הובס על ידי באטמן. מדובר באדם אנליטי, מוח מבריק המסוגל להקיש היקשים ולפתור בעיות ברמה מאוד גבוה. ניגמה הוא גאון הוא מצליח להשתמש ברציונל ומתעל אותו לטובתו האישית. הוא קר מחושב ומאורגן, שנים שהוא שלט ביד רמה כי מעולם לא ניתקל במישהו שיכול היה להוות אתגר עבורו. כאן נכנס באטמן לתמונה. הוא הצליח לעצור אותו הוא הצליח להשפיל אותו וכעת הכל נראה אחרת הכל פחות טוב. הוא מאשים את באטמן (שמהווה מבחינתו חידה שהוא לא הצליח [ואולי לעולם לא יצליח] לפענח)  בכישלון שלו ומבין שהדרך היחידה שלו היא לחסל את העטלף.

מולו הג'וקר דמות מסתורית בעלת עבר לא ידוע, הג'וקר בדיוק כמו העבר שלו הוא לא צפוי. הוא מייצג את הכאוס, הטירוף, חוסר התכנון ואלמנט ההפתעה. מדובר בפושע הכי מטורף שגות'האם ידעה מימיה. הוא אכזרי בלתי צפוי ומשוגע. הוא יעשה דברים ללא היגיון רק בשביל הכיף או כדי לשעשע את עצמו, יש לו מעט מאוד ערכים אך גם עליהם הוא יוותר לטובת הנאה או רק לצורך בדיחה. הוא האנטי תזה של הרידלר הוא יכול להיות הכל וכלום. הוא מאשים את באטמן בכך שלקח ממנו את האפשרות לצחוק (או במילים אחרות הוא רואה בבאטמן איום על הטירוף שלו, מה יותר מטורף מאדם לבוש כעטלף שנלחם בפשע).

העימות בין השתיים מעבר להיותו עימות בין שניים מן הנבלים היותר מסוכנים של באטמן, מוביל להשלכות שהשפיעו על העיר ועל איש העטלף. יריית הפתיחה נורת כבר בחוברת הראשונה אומנם המערכה העקובה מדם רק מתחילה. מעניין לראות כי תוך כדי הנראציה באטמן חושף כי יכול להיות שחלק מפעולותיו היו לא נכונות. הוא לא שלם עם כל הדברים שהוא עשה והמלחמה הזאת מספקת לנו עוד איזשהו נדבך לאישיות הבעייתית של באטמן אותה קינג מנסה לפרק ולאחות מחדש.

האמנות המדהימה של מיקל ג'נין מלווה באופן כמעט מושלם את הטקסט העוצמתי של קינג. ניתן לראות את הדגש לפרטים הקטנים לכל דבר את הדקדוק הקטן על חודו של חיוך אשר חושף הרבה יותר מרק שיניים. הטירוף במבטים והבעות הפנים כמו גם המשחקים עם ההצללה מוסיפים נפח ויוצרים אווירה אפלה, יש הרגשה של אפלה העומדת להשתלט על העיר, אפלה ואלימות.

פתיחת סיפור מאוד חזקה וטובה מצידו של קינג, הוא מצליח לתפוס את הקהל ולהכניס אותו לתוך האווירה האפלה של הסיפור, המשחק בין כאוס לסדר יהיה כנראה נושא מאוד מרכזי בקשת. יש לשים לב כי ההשלכות של הסיפור עלולות להשפיע על הצורה בה נבין את האביר האפל. סך הכל יש פה התחלה מאוד מעניינת לסיפור עם פוטנציאל אדיר, בידיים של קינג וג'נין מצפה לנו לדעתי סיפור סוחף ומיוחד מומלץ ביותר.

 

All Star Batman #11: First Ally part 2+ Killers in Law part 2 The Killer

Writers: Scott Snyder, Refael Albuquerque, Rafael Scavone.

Artists: Refael Albuquerque, Sebastian Fiumara.              

Num of pages: 36.

Price: 4.99$

בחודש הקודם הסיפור הזה הרגיש כמו סיפור אלפרד הרבה יותר מסיפור באטמן ואכן מדובר בסיפור שהוא הרבה יותר אלפרד מאשר ברוס. סניידר ממשיך בקו בו בעצם אנו לומדים עד כמה ברוס ואלפרד דיי דומים בסופו של דבר.

אכן הסיפור של החוברת הזאת מותח קו השוואה דיי ברור בין אלפרד לבין ברוס, בעוד ברוס התייתם בגיל צעיר מהוריו אנו למדים על מערכת היחסים המורכבת של אלפרד עם הוריו או יותר נכון עם אביו. הוא מרגיש כי אביו נטש אותו לטובת משפחת וויין דבר שבסופו של דבר מעצב יותר מהכל את אלפרד בדומה למות הוריו של ברוס שעיצבה אותו. מעבר לעבודה הזאת אנו למדים על המסלול שעבר אלפרד אשר יכול כמעט להקביל למסלול שעובר ברוס. החוברת הזאת מרגישה קצת כמו החוברת בריצה של קינג במהלכה נערכה השוואה בין ברוס לבין ביין. לפחות באופן ההצגה של הפלאשבקים לצד אירועים המתרחשים בהווה, כמו גם ההשלכות מההבנה כי שתי הדמויות דיי זהות.

מעבר להקבלה הזאת בין אלפרד לברוס החוברת ממשיכה לשמור על הקו המסתורי שלה, זהות האויב עדיין לא ידועה אך ידוע כי מדובר באדם שאחראי על עיצוב דמותו של אלפרד למה שהוא היום. מעבר לכך הכל אפוף מעטה מסתורי, בפני ברוס וגם בפני אלפרד ניצב אתגר מאוד קשה. נושא המוות כמו גם נושא הזהות ממשיך לשחק תפקיד מרכזי. המעבר בין ברוס לבין טומי אליוט, או האש, מופיע גם בחלק הזה כמו גם המסתורין סביב זהות הנבל המרכזי של הסיפור.

בסיפור הנוסף בגיליון הזה בניצוחם של רפאל אלבקרקי ורפאל סקאבונה אנו ממשיכים לעקוב אחר מעלליו של ברוס ווין בניסיונו לחדור ולעצור את המאפיה הרוסית. המאבק של ברוס אל מול האלימות הברוטאלית והקטלנית המתגלמת בביתו של ראש המשפחה בניסיון מצד אחד לא לשבור את הכיסוי שלו אך מצד שני לא לוותר על עקרונותיו, בעיקר לא להרוג, נעשה בצורה מאוד מעניינת. המאבק הפנימי של ברוס באמת מספק איזשהו קונפליקט מורכב כאשר הקורא נשאר במתח לאורך כל הסיפור. כסיפור באק אפ מדובר בסיפור טוב מאוד.

בכובעו השני כאמן רפאל אלבקרקי מספק אמנות מעולה, הקווים שלו לא תמיד נקיים אבל הסצנות שהוא מצליח לייצר הן מפורטות קיצביות וזורמות. הוא מצליח להביא את הפרשנות שלו לדמויות ולתת להם מעט יותר נופח בבחירות האומנותיות שלו.

חוברת מרשימה ביותר, אין יותר מדיי מה להוסיף הריצה של סניידר באול סטאר באטמן לא מאכזבת בנתיים. הסיפורים עמוקים ישנה התייחסות לדמויות בצורה מעניינת (למעט דמותו של דיוק שקצת סבלה משימוש לא נכון או חוסר שימוש בכלל), ישנה ציפייה לראות לאן הסיפור הזה הולך ולאיזה כיוון סניידר ייקח את הדמויות שלו, מומלץ ביותר.

זה הכל לשבוע הזה נתראה בשבוע הבא.
נהנתן/ם? סבלתן/ם? נשמח לשמוע על כך בתגובות .

Comments

comments

Roy Tabak
סטודנט מת"א, קורא קומיקס נלהב מילדות, מעריץ את באטמן ואלן מור. מחבב פחות את סקוט סניידר. כותב בעלילון וחלק מן הפודקסט הקלאסי קלאסיקומיקס