ביקורת נובלה גרפית – Skandalon

יוצרת: ג׳ולי מארו ||  || 160 עמודים || הוצאת Arsenal Pulp Press

מבקרת: מי טל שרף

ג'ולי מארו היא יוצרת צרפתייה שהתפרסמה בזכות עיבוד קולנועי לנובלה-הגרפית הראשונה שלה Blue Is the Warmest Color. הבמאי המוערך עבדלעטיף קשיש התאהב בסיפור שלה והחליט להפוך אותו לסרט באורך מלא. הסרט – שעוקב אחר חייה של גיבורה צעירה והקשר הרומנטי-ארוטי שלה עם אמנית לסבית – עורר עניין רב וזכה בפרס הנחשק של דקל-הזהב בפסטיבל קאן 2013. הזכייה הובילה להכרה מידית גם במארו ויצירתה. הנובלה-הגרפית שלה תורגמה למספר שפות, ועותקים באנגלית מצאו את דרכם גם לישראל (לשמחת אוהבות הנשים וחובבי הז'אנר). האהדה הגוברת שרכשתי לסרט ולנובלה-הגרפית הובילו אותי לחפש יצירות נוספות של מארו, וכך הגעתי ליצירה שלשמה התכנסו – Skandalon.
את הנובלה-הגרפית Skandalon מארו הוציאה לאור בשנת 2013 (שלוש שנים לאחר הוצאתה של הנובלה הקודמת, בגרסתה הצרפתית). זהו סיפור וואן-שוט שמתמקד בחייו של כוכב רוק פופולרי עם נטייה חזקה לעורר שערוריות מכל סוג. הוא מצליח למשוך אחריו קהל מעריצים מושבע למרות (ואולי בגלל) תכונות האופי הבעייתיות שלו: הוא אנוכי, נרקיסיסט, וחסר רסן. העלילה מפגישה אותנו עם רצף של אירועים שבהם הוא שובר את כל הכלים ופוגע בסובביו ללא יוצא מן הכלל – חברי הלהקה, נציגי התקשורת והמעריצים. גם על עצמו הוא לא פוסח וצועד בעקביות בנתיב ללא-מוצא של הרס עצמי, שכולל שימוש בסמים קשים וקיום יחסי-מין מזדמנים (עם שני המינים).

האמנות של מארו ייחודית מאוד וכל פאנל נראה כמו ציור שעומד בפני עצמו. היא משתמשת בצבעים כהים ו"כבדים" שמשתלבים היטב עם האווירה הקודרת של העלילה. הגוון העיקרי שמופיע הוא אדום, שמסמל ככל הנראה את הזעם והתסכול שמפעפעים אצל הגיבור. הספר הודפס בפורמט רחב שתורם בהחלט לחוויית הקריאה ומאפשר התבוננות נוחה בפאנלים. גם הטקסט עצמו הוא גדול יחסית, בחירה עיצובית שאני מחבבת באופן אישי. כמו כן, העלילה נמסרת באופן וויזואלי מאוד ובלוני-הטקסט מעטים יחסית. הדממה הזו יוצרת ניגוד מעניין ומפתיע, כיוון שמדובר בסיפור על זמר של מוזיקת רוק רועשת. המבט השקט של הקוראות.ים על הגיבור, בשלל מצבים, יוצר תחושה מסוימת של חדירה עקבית למרחב שלו. פלישה שיכולה לספק הסבר מסוים להתדרדרות האישית הבלתי פוסקת.
הרעיון של דמות ציבורית מפורסמת שמתגלה כישות הבודדה ביותר, הוא רעיון מאוס אשר נשחק בכל סוגי המדיה פעמים רבות. לצערי מארו לא מצליחה להציג הרבה זוויות חדשות של התופעה הזו והיא נותרת קלישאתית על פי רוב. לזכותה יש לומר שהיא לא מנסה להקנות לסיטואציות נופך הרואי, ומציגה את הלכלוך שמאחורי (ולפני) הקלעים באופן ישיר ובוטה. אך גם זה לא מספיק כדי לצאת מתוך הלופ המוכר-עד-לעייפה הזה. המעברים בין ההתרחשויות בסיפור מהירים למדי, וחסרה בו ההשתהות והפיתוח שהיו יכולים לספק יותר משמעות ועניין למצבים השונים. מלבד הגיבור מופיעות דמויות נוספות, אך כמעט ולא נמסר עליהן שום מידע והן נותרות שטוחות לחלוטין. מצד אחד זו בחירה שמשרתת את הרעיון שהגיבור עסוק-רק-בעצמו ולכן גם אנו נעסוק רק בו, אך מצד שני נדמה שמשהו מהותי חסר.


לעומת זאת, כן מוטב לציין לטובה את הבחירה של מארו להציג את הגיבור כביסקסואל, אשר נמשך לגברים ונשים גם יחד ומביע זאת בפומבי. המצבים המיניים (והפרובוקטיביים) שהוא יוזם מופיעים כחלק אינטגרלי מהיצירה, ואין כל התעכבות על אופיים הלא-הטרוסקסואלי. בחירה אמנותית אשר מעודדת נורמליזציה של זהות קווירית, שנתפסת על פי רוב כחריגה ולא רצויה. מבחינה זו מארו ממשיכה לייצר ייצוגים פרו-להטב"ים במדיית הקומיקס, והרי זה מבורך.
בסוף הספר מופיעה אחרית-דבר מאת מארו, שמציעה הסבר על תפקידו של גיבור-פורע-גבולות בחברה האנושית. זוהי תוספת מעניינת למדי מבחינה אינטלקטואלית, שגם מספקת פירוש בנוגע לשמו של הספר – מילה שלקוחה מדבריו של ישו לפני שנצלב, ומשמעותה היא אדם שההתנהגות שלו גורמת לאחרים להיגרר למעשים הרסניים. לפי מארו יש לנו צורך חברתי בסקנדלים ועל פי רוב ישנה דמות כלשהי שמקריבה את עצמה כדי למלא את המשימה הזו. לכן כאשר מתרחשות פרשיות מסעירות או מזעזעות, יש להפנות אצבע מאשימה כלפי החברה כולה ולא כלפי הפרובוקטור התורן. זוהי אמנם התבוננות אנתרופולוגית מרתקת, אך מוטב היה שמארו הייתה משלבת את התיאוריה הזו באופן מוחשי יותר ביצירה שלה.

בשורה התחתונה Skandalon היא נובלה-גרפית מהז'אנר האלטרנטיבי-אירופאי, שעוסקת באופן צפוי יחסית בתופעה חברתית מוכרת. יחד עם זאת, האמנות של מארו היא עוצמתית ומצליחה להעביר רגשות חזקים בעזרת ציורים ייחודים שמהנה להתבונן בהם. זוהי קריאה מהירה ו-160 העמודים של הספר יכולים להיגמע בקלות בפחות משעה וחצי. מומלץ בעיקר עבור מי שסקר.נית להיחשף לצדדים נוספים ביצירתה של מארו, ופחות עבור מי שמחפש.ת נובלה-גרפית שואבת וחדשנית.

Comments

comments

אביב ציפין
כותב וצייר קומיקס, ממייסדי עלילון.

תגובה אחת בנושא “ביקורת נובלה גרפית – Skandalon”

סגור לתגובות.