יום קומיקס חדש! 12.7.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

War for the Planet of the Apes #1

כתיבה: דיוויד ווקר, אמנות: ג'ונאס שרף, הוצאה: Boom! 

בניגוד למה שאפשר לחשוב מהשם זו לא אדפטציה של הסרט השלישי בסדרה המחודשת של סרטי כוכב הקופים (עכשיו בקולנוע – ולא רק בכלל), אלא פריקוול שמגשר בין אירועי הסרט הקודם לנוכחי. בכלל לא מבלבל. ממש לא. סדרת כוכב הקופים החדשה היא אחד המקרים הכי מוזרים בבלוקבאסטרים מודרניים – לא רק שהקופים הם הכוכבים היחידים (בני האדם מתחלפים בכל סרט משל היו מושא אהבה של ג'יימס בונד) הסרטים גם מתעקשים להמשיך לשמור אותם באותה צורת התנהגות: מה שאומר ששבעים אחוז מכל סרט הוא קופים מתקשרים בשפת הסימנים ובנהמות. לא הדבר הכי קל בעולם לתרגם למדיום שקט שבו אפשר רק לרמוז על תנועה במקום להראות אותה.

בהנחה שלכבוד הקומיקס הזה סיזר לא למד פתאום לדקלם שייקספיר לדיוויד ווקר (Power Man and Iron Fist, Luke Cage) מצפה עבודה לא קלה – אבל הוא כותב טוב ואני באמת מסוקרן לראות מה בדיוק הם יעשו עם הסיפור הזה.

 

Dark Days: The Casting #1

כציבה: סקוט סניידר וג'יימס טיניון, אמנות: ג'ים לי, אנדי קיוברט, ג'ון רומיטה ג'וניור, הוצאה: DC

בניגוד למה שאפשר לחשוב מהשם לא מדובר בדף ליהוק לדרמת פנטזיה חדשה של נטפליקס בשם Dark Days – במקום זאת מדובר באירוע החדש מבית DC שבו…. אה….. האמת הטקסט לא ממש מבהיר מה בדיוק קורה בחוברת הזו, או באירוע הזה, או למה הם חושבים שאני יכול לקחת ברצינות כל אירוע שמבוסס (אפילו חלקית) על השתתפות פעילה של הוקמן.

זה מסוג הדברים שמיועדים לאנשים שנמצאים כבר עמוק בתוך המיתלוגיה של DC, זה לא סיפור שמתרחש בתוך העולם הבדיוני זה סיפור על העולם הבדיוני, ואני חייב להודות שכל המיתלוגיה מבוססת התעלומות הזו כבר לא מעניינת אותי. אבל, אם אתם מהקהל שכן מתעניין בדברים האלו סקוט סניידר וג'ים לי הם כנראה הבחירה הנכונה לצוות יצירתי – סופרסטארים של מכירות שטוענים כל מה שהם משתתפים בו בהתרגשות של הקוראים רק בעצם נוכחותם.

 

KaijuMax Season III #1

כתיבה ואמנות: זאנדר קאנון, הוצאה: Oni

התחלה של "עונה" חדשה של סדרת הקומיקס המצויינת של זאנדר קאנון על עולם שבו בני האדם פיתחו את הטכנולוגיה לעצור את רוב סוגי המפלצות הענקיות (רובוטים, גודזילות, חייזרים, מוטציות, קריפטידים) ולזרוק אותם לבית כלא מיוחד באי בודד – איפה שהסוהרים מסתובבים בחליפות שריון בגובה 100 מטר והאסירים סוחרים בפסולת רדיואקטיבית במקום בסמים.

הסדרה הנוכחית לוקחת אותנו בחזרה לכלא הטיטולארי, אחרי שהעונה הקודמת הייתה יותר נמלטים מכתום זה השחור החדש, אחרי חודשים של שקט יחסי נראה שמלחמת כנופיות בתוך הכלא עומדת להתחיל. למרות הסגנון החמוד למראה של זאנדר כאנון זו הזדמנות טובה להזכיר לכם שזו לא סדרה לילדים – KaijuMax היא סדרת כלא עם כל האלימות המשמתמעת מכך.

יצירה מצויינת שמגיעה לה הרבה יותר תשומת לב (ואולי גם כמה פרסים)

 

Groo: Play of the Gods #1

כתיבה ואמנות: סרג'יו ארגונאס, הוצאה: Dark Horse

אתם חייבים לצחוק. ככה הם הם אומרים לי לפחות, הבעיה היא שרוב הקומיקסים היום לא ממש מצחיקים (לפחות לא בכוונה – אם כי מעקב אחרי כותרים דרמטיים מסויימים של מרוול בהחלט עשויים לגרום לפרצי צחוק בלתי נשלטים).

אבל יש כותר אחד שאפשר תמיד לשמוח עליו שיעלה לך חיוך על הפנים – זה אמנם לא החיוך של סאטירה פוליטית חדה ורלוונטית אלא החיוך של פאי לפנים ובעיטה לביצים (ולהפך) – גרו הברברי של אראגונס רץ כבר קרוב לשלושים שנים של משחקי מילים, סלאפסטיק וטמטום. הברברי הכי מטומטם בשוק חוזר לעוד מיני סדרה שבה הוא מגיע לכפר חדש, נתקל במנהגים המוזרים שלהם, מנסה להציל אותם מאסון וגורם אסון גדול יותר.

זה נוסחאתי – אבל נוסחה שעובדת מצויין.

 

Dredd / Anderson: The Deep End 

כתיבה: ארתור וייאט ואלק וורלי, אמנות: פול דיווידסון ובן וילשר, הוצאה: 2000AD

הסרט של השופט דרד מ-2012 היה הצלחה ביקורתיתי (עבדכם הנאמן מאוהב בו) אבל כישלון כלכלי – מה שכנראה סתם את הגולל על עוד הרפתקאות קולנועיותבגרסה הספציפית הזו לעולם העתידני של מגה-סיטי 1 (סדרת טלוויזיה חדשה נמצאת בדרך אבל הרבה דברים יכולים להשתבש ונשאר רק להחזיק אצבעות); אבל האנשים ב-2000AD לא מוותרים ומאז יצאו עוד כמה סיפורי קומיקס שמתרחשים בהמשכיות הזו ומציגים גרסה יותר צעירה ו"מלוכלכת" של דרד – פחות לייזרים וחייזרים ויותר מאורות סמים וכדורים לפנים.

האוסף החדש הזה מכיל שני סיפורים – אחד שמתמקד על דרד בעצמו ואחר על השופטת הטלפטית קסנדרה אנדרסון.  ולאלו שרעבים לעוד מהנהמה הזועמת של קרל אורבן ולגרסה של השוטר העתידי שלא סובכה בארבעים שנים של המשכיות זו כנראה בחירה טובה.

 

Lead Poisoning: The Pencil Art of Geof Darrow

כתיבה: למי אכפת?, אמנות: ג'ף דארו, הוצאה: Dark Horse

ספרי אמנות הם לא כוס התה שלי – אני מעדיף לשתות מים חמים שתובלו בצמחים אקזוטיים ולא ספרי אמנות. אבל עם הייתי צריך לשתות ספר אמנות באופן לא-מטאפורי הייתי בוחר בספר של ג'ף דארו. כבר השתפכתי בעבר הקרוב (והרחוק) על הסגנון עטור הפרטים ומלא התנועה שלו.

דארו הוכיח במשך שלוש עשורים של קומיקס ואמנות קונספט שהוא משורר של תועבה – איש שבאלפי הפאנלים הקטנים והעמוסים שלו ברא מחדש עולמות מלהיבים ומפחידים. למי שמעוניין לראות קול יחודי לחלוטין בפעולה.

נהנתם מהכתבה? מעוניינים בעוד? תרומה קטנה לבלוג תאפשר לנו יותר זמן פנוי לקרוא ולכתוב על קומיקס

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *