יום קומיקס חדש! 19.7.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

Sisters of Sorrow #1

כתיבה: קורט סאטר, קורטני אלמדה, אמנות: היוג'ין קים, הוצאה: Boom!

נזירות סקסיות עם נשק אוטומטי! יש קונספטים שפשוט מוכרים את עצמם ולא ממש צריך לקרוא את הטקסט המלווה. אבל זה מדור מהסוג שכן קורא את הטקסט המלווה אז נציין שמדובר במיני סדרה חדשה של ארבע חוברות על קבוצה של עובדות במעון לנשים מוכות ביום ויוצאות בלילות לצוד בעלים אלימים שחמקו מזרועות הצדק (לבושות כמו נזירות… מסיבה כלשהי).

זה יכול להיות סיפור אקשן מלהיב או שזה יכול להיות סיפור מעליב ומטופש שלוקח נושא רציני ומרדד אותו לשורה של קלישאות אקשן בלי טיפת הבנה ואמפתיה (או שזה יכול להיות שניהם).

קורט סאטר הוא, כמובן, היוצר של בני האנרכיה וכותב ובמאי של כמה סדרות טלוויזיה קשוחות-וגבריות-על-חלאות-אדם (כמו המגן) אחרות, הכותבת השניה היא קורטני אלמדה – שם שלא מוכר במיוחד לחובבי קומיקס (מסתבר שהיא מחברת מותחני פשע). קים היא אמנית חדשה לגמרי – העובדה שאני לא יכול למצוא את הפרופיל שלה דרך חיפוש גוגל פשוט די מדאיגה אבל Boom! הראו בעבר שיפוט לא רע בכלל כשזה מגיע לאמנים צעירים.

שווה לשים על זה עין.

 

Shaolin Cowboy: Who'll Stop the Reign #4

כתיבה ואמנות: ג'ף דארו, הוצאה: Dark Horse

הסוף של עוד מיני סדרה של השאולין קאובוי ומלחמתו בכוחות הרשע (במקרה הנוכחי – לובסטר נקמן וחזיר בגודל משאית שהוא גם נינג'ה), ועכשיו זה כנראה הזמן של דארו לחזור למאורה שלו לשלוש השנים הקרובות כדי לצייר עוד מאה עמודים. שאלוהים יקלל את ג'ף דארו על האיטיות המכעיסה שלו! שאלוהים יברך את ג'ף דארו על הדרך שבה הוא הופך כל פאנל ליצירת אמנות שאוכלת את הקפלה הסיסטינית בלי מלח!

בכל אופן…. יהיה בקרוב אוסף, כנראה בכריכה קשה, ואם יש לך טיפת טעם או חיבה לקומיקס אתם תקנו ותבכו מהאושר על היופי השמימי של Shaolin Cowboy.

 

G.I.Joe Volume 1

כתיבה: אוברי סיטרטון, אמנות: ג'יאניס מיליוניאניס, הוצאה: IDW

אנשים – יש לכם את ג'יאניס מילוניאניס שמספק לסדרה אמנות יפיפה סטייל אדם וורן ובמקום אתם שמים בכריכה אזיו פוזת אקשן גנרית לגמרי, למה?!

בכל אופן – זה הכרך החמש מאות שבעים ושש במספר של כוח המחץ והגימיק הגדול הוא שהסדרה מתקיימת באותו יקום עם שער הקומיקסים שמבוססים על צעצועים של חברת הסברו (רובוטריקים, רום, מיקרונאוטס, אקשן-מן וכו') – ועכשיו ה"גיבורים האמריקאיים האמתיים" הם לא רק אמריקאיים וצריכים לדאוג לדברים קצת יותר מסוכנים מכנופיית טרור מקומית. למעשה – הסדרה מתחילה כשארגון קוברה ("ארגון טרור נפשע שרוצה להשתלט על העולם") כבר התפרק וחברי כח המחץ מתחילים לקררוע את עצמם בפנים כשהם נלחמים בחייזרים משני צורה וכאשר חצי מהצוות לא מרוצה מהמפקדת החדשה.

זו כנראה הסדרה הכי טובה שקיבלנו מכל רעיון השילוב היקומי הלא-כל-כך מצליח לטעמי- סיטרטון מבין את ההנאה שבשילוב בין מלודרמה אישית לקאמפ מוגזם לסצנות אקשן שמערבות כל מה שהוא יכול לזרוק על הדמויות (רובוטי משני צורה, נינג'ות, מפלצות ענקיות) ומיליוניאניס נולד כדי לצייר כאלו דברים. הבעיה העיקרית היא המחירים המוגזמים של IDW (20$ לאוגדן דק יחסית) והפחד מכך שבקרוב יהיה עוד קרוסאובר שיהרוס את העבודה שהיוצרים עשו בפיתוח הכותר.

 

Ether Volume 1: Death of the Last Golden Blaze

כתיבה: מאט קינדט, אמנות: דיוויד רובין, הוצאה: Dark Horse

"כרך אחד" – אז זו סדרה עכשיו? כשביקרתי את הגיליון הראשון הייתי בטוח שזה מיני-סדרה. טוב, אני לא הולך להתלונן יותר מידי כי זה היה אחלה גיליון ראשון – סיפור על מדען שנוסע לעולם פנטזיה איפה שהוא הבלש הכי טוב והגיבור הכי פופלארי רק שכל פעם שהוא חוזר לעולם ה"אמיתי" אנחנו מבינים עד כמה החיים שלו דפוקים.

קונספט מרתק שמובא לחיים בצורה נפלא עם האמנות מלאת הדמיון של דיוויד רובין – שממלא כל עמוד בהמצאות ועיצובי יצורים חדשים. עוד הצלחה מבית היוצר של מאט קינדט (אני ממש חייב להתחיל לצמצם את החוסרים שלי – האיש מוציא סדרות מהר יותר משאני יכול לקרוא אותן).

 

 

H. P. Lovecraft's The Hound and Other Stories TPB

כתיבה: גאו טבה וה.פ. לאבקראפט, אמנות: גאו טאבה, הוצאה: Dark Horse

יש מעט מעוד דברים שיכולים להפוך את מאסטר האימה ה.פ. לאבקראפט ליותר מאיים – הסיפורים שלו, על עולם שבו בני האדם הם כחרקים בורים אל מול כוחות היקום המאסיביים שימחצו אותם בלי להניד עפעף, הם כבר שנה מקור של העתקה השראה לכותבי אימה בכל מדיום אפשרי (פשוט חפשו "לאבקראפט בקומיקס" ותדהמו ממספר התוצאות).

אחד הדברים שאולי יכולים להוסיף למימד הקריפי בקונספטים של לאבקראפט הוא פרספקטיבה יפנית. עניין של הבדלי תרבויות וכל זה אבל עבדכם הנאמן מוצא אפילו סיפורים יפניים לילדים כמאיימים חלקית ואת סיפורי האימה שלהם בכלל מעוררי קבס. גאו טאבה הוא לא שם מוכר במיוחד, גוגל באנגלית מעלה אפס תוצאות עם השם שלו, אבל אני כן מסוקרן מהרעיון שבמקום פשוט להשתמש ברעיונות ובמפלצות של לאבקראפט לצרכיו שלו (אם אני אקרא עוד סיפור אחד שבו מישהו מביא אגרוף לקתולהו אני עשוי לזעוק זעקה כה נוראית שתחדור את מעטה המציאות ותזמן את האלים העתיקים להשמיד את כולנו) הוא עושה עיבוד ישיר לחלק מהסיפורים הקלאסיים של האיש – וזה מסוג הדברים שמרתקים לראות, איך תרבויות מערבבות ומפרשות אחד את השניה.

 

 

 

נהנתם מהכתבה? מעוניינים בעוד? תרומה קטנה לבלוג תאפשר לנו יותר זמן פנוי לקרוא ולכתוב על קומיקס

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.