יום קומיקס חדש! 26.7.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

Shutter #30

כתיבה: ג'ו קיטינג, אמנות: ליילה דל דוקה, הוצאה: Image

הגליון האחרון בסדרת הפנטזיה הלירית על משפחת הרפתקנים בעולם שבו כל המיתוסים (אנשי-חתול, דרקונים, רוחות, חייזרים, חברות סודיות) אמיתיים – אטחרי שהגיליון הקודם קפץ קדימה עשרות שנים כדי להראות לנו את הגורל הסופי של כל הדמויות הגיליון הזה מבטיח לתת לנו את ההרפתקה האחרונה של קייט קריסטופר הזקנה.

אני חושב שאני אצטרך לשבת מתישהו ולקרוא את כל העסק מההתחלה – זו בהחלט סדרה עם מעוף ותעוזה, והאמנות של דל קורה בהחלט עומדת בפני כל אתגר שג'ו קיטינג מציב לפניה. אבל בעוד שהיוצרים מכוונים לתחושת האפוס חסרת הגבולות ומכופפת הזמן והחלל שאפיינה יצירות כמו Promethea או Prophet זה תמיד הרגיש כאילו הם מפספסים בממש קצת – הנבלים לא מעניינים מספיק, הפתרון הקוסמי אבסטרקטי מידי, יש טיפה יותר מידי דמויות משנה מכדי שאפשר יהיה לזכור (שלא לדבר על להרגיש אכפתיות) לגבי כולן…. אבל בכל זאת אני עדיין רוצה לתת לכל הסדרה הזדמנות שניה, אז כנראה הם עושים משהו נכון.

 

Legend of Korra: Turf War

כתיבה: מייקל דנטה דימרטינו, אמנות: איירין קו, הוצאה: Dark Horse

ההוצאה הגדולה של השבוע היא הרומן הגרפי הקטן הזה – המשך ישיר ללהיט המצוייר האגדה של קורה, בעצמה המשך לג'גרנאוט שהוא אווטאר: כשף האוויר האחרון. כל מי שראה את הסדרה זוכר שהיא נגמרה בשני הגיבורות מחובקות באופן רומנטי בדרך לחופשה משותפת בעולם הרוחות – וכשהן חוזרות בתחילת הסיפור הזה הן מגלות שהשער הקסום הוא עכשיו מוקד לסכסוך בין יזם מושחת שרוצה להפוך אותו לפאק שעשועים (כנראה שהם עדיין לא הגיעו לפארק היורה בתרבות ההיא) למאפיה המקומית. הרבה מכות ופיצוצים צפויים להגיע.

האגדה של קורה היא סדרה מסתכלת – רעיון טוב בבסיסו שבוצע באופן מושלם ברמה הטכנית (האנימציה, השחקנים, הבימוי) אבל בברור כזה שהתאמץ לגרור את העלילה למשך ארבע עונות – כמה פעמים בדיוק הגיבורה הכמעט-כל-יכולה שלך יכולה לחטוף משבר נפשי שמשתק אותה לגמרי?  תוסיפו לזה את העובדה שהקומיקסים של אאוטאר עד כה לא הצליחו מעולם להעפיל לגבהים המסחררים של הסדרה המקורית אולי שווה להתקרב לסדרה הזו בחשש מסויים

 

By Chance or Providence

כתיבה ואמנות: בקי קלונן, הוצאה: Image

הוצאה בדפוס של שלוש סיפורים קצרים שנוצרו במקור לפלטפורמה דיגיטלית ע"י בקי קלונן – גיא סגל כבר השתפך על הסיפורים האלו בעבר ואני לא הולך לסתור אותו (בעיקר כי לא קראתי אותם – אני מבלה מספיק מהיום מול המחשב, אני לא צריך להוסיף את זמן הקומיקס שלי לזה) – שעוסקים באובדן ומלכונליה דרך הלפטפורמה של פנטזיה אפלה.

קלונן היא מהאמניות הנדירות האלו שאני אקנה כל דבר שהיא מציירת (יש לי ארבעה כרכים של American Virgin על המדף, צריך להסביר את זה איכשהו)  והעובדה שזה מהסיפורים הנדירים שהיא כתבה לעצמה רק מוסיפות לעניין – יש לה קו רך ומעוגל שמצליח למצוא את היפוי בלב של כל דבר, ואיכשהו זה רק מוסיף לתחושת האימה שנמצאת בלב היצירות שלה.

 

The Usagi Yojimbo Saga: Legends 

כתיבה ואמנות: סטן סקאיי, הוצאה: Dark Horse

סטן סקאיי כותב ומאייר את סיפורו של הארנב הרונין בגרסה חייתית של יפן העתיקה כבר כמעט שלושים שנה ואני לא חושב שהוא עשה גליון אחד גרוע בכל הזמן הזה. בזמן האחרון Dark Horse התחילו לאסוף מחדש את הסדרה בכרכים מאסיביים (יותר מחמש מאות עמודים כל אחד) במחירים שווים לכל נפש (פחות מ-30$).

הכרך הנוכחי חורג מהשטאנץ הקבוע (סמוראים נגד נינג'ות, סמוראים נגד שדים, סמוראים נגד סמוראים אחרים, סמוראים נגד הקוד האתי הנוקשה של יפן הפיאודלית) – יש פה את הרומן בגראפי היחיד בהיסטוריה של הסדרה (Yokai – סיפור אימה על שדים בעומק היער), מיני-סדרה מכובדת מלפני כמה שנים (Senso – סוף אפשרי לאגדה של יוסאגי) ו, הכי חשוב מכולם, סדרת הספין אוף שנחשבת לאבודה כבר שנים – Space Usagi (כן – זה סמוראים ארנבים בחלל).

 

Spider-Man Complete Clone Saga Epic TPB Vol. 05

כתיבה: איוון סקולניק, אמנות: קווין ג'יי ווסט, סאל בושמה, הוצאה: Marvel

מי אתם בדיוק האנשים שמוציאים 200 דולר ויותר על ההדפסות המחודשות מה שנחשב בעיני רבים כסיפור הספיידרמן הכי גרוע בכל הזמנים (ובטח שהסיפור הגרוע הכי א ר ו ך)? אני יודע ששיימינג באינטרנט זה רע אבל אני בטוח שאני יכול לעזור לכם למצוא כמה דברים טובים יותר להוציא עליהם את הכסף – כמו כל קומיקס אחר שמופיע במדור הזה, או לבנות בטון.

עד כמה סאגת המשוכפלים גרועה? אני זוכר את הימים של מגזין Wizard(ילדים – תשאלו את ההורים) שינק בגאווה מהשד התעשייתי של מרוול – ואפילו הם לא יכלו להעמיד פנים שבן ריילי, הספיידרמן לאנשים שלא אוהבים את פיטר פארקר, הוא רעיון טוב. רק שתדעו שבגלל אנשים כמוכם Onslaught חזר לדפוס ויש מדור בגהנום ששמור רק לכם.

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *