יום קומיקס חדש! 6.9.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

Four Kids Walk Into a Bank #5

כתיבה: מת'יו רוזנברג, אמנות: טיילר בוס, הוצאה: Black Mask

סדרת הפשע של רוזנברג ובוס מגיע לסיומה ב, אני חייב להניח, נסיון של ארבעת הילדים הטיטולאריים לשדוד בנק כדי להציל את אבא של אחת מהן מחיי פשע. זה מסובך.

זו הייתה סדרה מצויינת ששלבה אמנות חזקה, בניית דמויות מצויינת, הומור משעשע באמת ובניית עמודים שמצליחה להיות מעניינת בלי להפוך למצגת לכישרון האמן. זה היה סיפור ממש, אבל ממש, טוב. חבל רק שהעיכובים האינסופיים של של הסדרה (החוברת הראשונה יצאה מתישהו ב-2016) די הורידה אותה מהפסים מבחינתי. זה יהיה אוגדן שתשמחו לשים על המדף בעתיד הקרוב, אבל אני מקווה שהפרוייקט הבא של היוצרים ימצא לו"ז יותר יציב.

 

Kingsman: The Red Diamond #1

כתיבה: רוב ויליאמס, אמנות: סיימון פרייזר, הוצאה: Image

עבדכם הנאמן לא טרח מעולם לסיים את הסדרה המקורית של Kingsman (במקור – The Secret Service) למרות ההזדמנות הנדירה לחזות באמנות של דייב גיבונס; כנראה משהו עם התגובה הפיזיולוגית שיש לי לעצם הזכרת השם של מארק מילר בימינו – שילוב של רעידות לא רצויות עם נטיה לקלל בלי סיבה.

נהנתי במידת מה מגרסת הסרט של מת'יו ווהן ואמה גודלמן לסיפור על נער בריטי ממעמד הפועלים שמוצא עצמו כתחליף ג'יימס בונד בארגון הריגול של בני האצולה, אם כי ההנאה הייתה יותר קשורה ליצירתיות בבימוי האקשן מאשר לסיפור או לדמויות שהיו רדודים ומטופשים, אבל לא במידה שתגרום לי לרצות לקרוא את הקומיקס.

אבל עכשיו, לקראת סרט ההמשך, מגיע קומיקס חדש ומארק מילר העביר את המושכות לרוב ויליאמס (Suicide Squad, Judge Dredd, Unfollow) הטוב בהרבה; ובעוד שסיימון פרייזר הוא לא דייב גיבונס (רק אדם אחד בהיסטוריה צייר את Watchmen אחרי הכל) מדובר באמן בריטי מצויין שהראה יכולת לאייר אקשן כיפי ופרוע ב- Nikolai Dante. אז, עד כמה שאני מפתיע את עצמי, סדרת ההמשך דווקא נראית כפרוייקט כיפי ושווה קריאה.

 

Made Men #1

כתיבה: פול טובין, אמנות: סושיני, הוצאה: Oni Press

עוד גרסה מודרנית לסיפור פרנקנשטיין, הפעם כסיפור פשע על הצאצאית האחרונה לשושלת המדענים המטורפים – שוטרת ביחידה המיוחדת של דטרויוט שרואה את כל חברי הצוות שלה נהרגים. אבל דבר קטן כמו מוות המוני לא הולך לעצור את הנצר של פרנקנשטיין….

מסוג הדברים שנראים טיפה מוגזמים רק לשם ההגזמה (מה אם אברהם לינקולן אבל צייד ערפדים / מה אם גאווה ודאה קדומה אבל זומבים / מה פרנקנשטיין אבל שוטרים?) – אבל אני די מעודד מהנוכחות של פול טובין: איש שכתב כמה קומיקסים ממש טובים (Bandette, Gingerbread Girl) ואפילו לא קומיקס רע אחד – היו לו כמה דברים בינוניים יותר ופחות לאורך הקריירה אבל לא קרה שקראתי יצירה כלשהי של האיש (אפילו העיבוד ל- Plants vs Zombies) ורציתי את הכסף בחזרה.

 

Fukitor

כתיבה ואמנות: ג'ייסון קארנס, הוצאה: Fantagraphics

תראו מה חוזר לדפוס! הסדרה המקורית, אוסף של קומיקסים בהדפסה אישית שאמורים היו להיות פארודיה על הבידור הסופר-מילטריסטי של שנות השמונים (מכוח המחץ דרך רמבו) זכו לתשומת לב שלילית כאשר כמות נכבדת של מבקרי קומיקס העירו ש"פארודיה" הייתה בעצמה לא יותר מהצגה ממוחזרת של סטריאוטיפים גזעניים עם קצת כיסוי אירוני מלמעלה – אנשים לבנים יורים באנשים חומים ומפזרים משפטי מחץ.

לא קראתי את הקומיקס המקורי (אני חושב שהוא הודפס בבערך ארבעה עותקים שנשלחו ישירות לבתים של אנשים שעובדים בשביל The comics Journal) אבל כן קראתי את כתב ההגנה של המחבר נגד הביקורות ובזמנו נראה לי שבהחלט היה עדיף לו לשתוק. האמנות מבריקה, שילוב של תרבות זבל עם קרטוניות-מוגזמת ומדממת סטייל בנג'מין מארה שמתענגת על כל כדור, אבל נראה שזה מסוג הדברים שעדיף לראות (הכריכה נהדרת) מלקרוא.

 

Poppies Of Iraq HC
כתיבה: ברידג'ט פינקדלי, אמנות: לואיס טרונדהיים, הוצאה: Drawn and Quarterly
בצד השני של הרגישות התרבותית – ספר הזכרונות של ברידג'ט פינקדלי על החיים כילדה למשפחה נוצרית בעיראק תחת סאדם חוסיין נראית כמו משהו קצת יותר מעורר מחשבה וסימפטיה (או, אם אתם רוצים להיות נבזיים, יותר משעמם). האמנות מגיעה מבעלה של פינקדלי, אגדת הקומיקס הצרפתית לואיס טרונדהיים.
זה אחד המקרים (המרובים) בהם אני נאלץ להודות בבורותי – אפילו   ששמעתי את שמו של טרונדהיים מספר רב של פעמים עדיין לא קראתי שום דבר של האיש. הסיבה העיקרית שאני מכיר אותו היא בגלל ש – Dungon שלו הוזכר פעמים רבות כאחת ההשראות הסגנוניות ל – Adventure Time.

 

 

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.