יום קומיקס חדש! 27.9.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

Marvel Legacy #1

כתיבה: ג'ייסון אהרון, אמנות: אסאד ריביק, הוצאה: Marvel

מה שאמורה להיות ההוצאה הגדולה של השבוע (ושל החודש ואולי גם של השנה)  היא החוברת הזו שמתחילה את האירוע / סטטוס קוו המחודש של מרוול עם סיפור על ההיסטוריה הסודית של יקום מרוול והנוקמים של שנת מליון לפני הספירה.

"אמורה להיות."

אתם יודעים מה – לא אכפת לי. זה לא שאני חושב שזה נראה טוב או רע או שזה הרס לי את הילדות. זה שפשוט כבר לא אכפת לי מסיפורים על היקום של מרוול (בניגוד לסיפורים שמתרחשים בתוך היקום של מרוול). לא רוצה לשלם שש דולר  בשביל שינוי סטטוס קוו שבכל מקרה ישתנה בחזרה בתוך שנה (וזה במקרה הטוב) – הם אפילו לא טורחים להבהיר מה הסיפור ומי הדמויות כי ברור שלא ממש אכפת להם מהסיפור, אפכת להם מהפרסומת, מהאירוע, מהרגע בחדשות. וזה בטח לא עוזר שכל הפרסום המקדים והחוברות המקדימות לא ממש הבהירו מה החזון החדש של החברה – ושהחזון החדש שהם מוכרים כולל את אותם יוצרים על אותן חוברות.

זה אפילו לא אותה הגברת בשינוי אדרת – זה אותה הגברת, עם אותה אדרת עם זוג עגילים חדש.

יש כל כל כך הרבה קומיקסים טובים שיוצאים כל שבוע, וזה בלי לספור את הדברים שמתקיימים מחוץ לשוק הישיר שאנחנו בקושי שומעים עליהם, ומרוול עדיין מתנהגים כאילו אנחנו בשנת 1989 והם האופציה היחידה של חובבי קומיקס שרוצים סיפור ז'אנרי טוב. הם לא.

 

Ducktales #1

כתיבה: ג'ו קאראמנה, אמנות: ג'יאפרנקו פלוריו, הוצאה: IDW

גרסת קומיקס מחודשת לעלילות דונאלד דאק, סקרוג' מקדאק והאחיינים המעצבנים שלהם בעודם משוטטים ושודדים תרבויות עתיקות כאילו לא הבנו שאינדיאנה ג'ונס הוא בעצם עוד נציג של המערב הקולוניאליסטי (זה לא שאנחנו עדיין מרירים בעבקבות גולגולת הבדולח) שמתבססת על העולם והעיצובים של הסדרה המצויירת המחודשת Ducktales.

אני חייב להודות שעד כמה שאני נהנה מהסדרה מהחדשה אני לא בטוח עד כמה הסגנון המופשט שלה, שמיועד לאנימציה חלקה ומודרנית, יתורגם טוב למדיום הקומיקס. בכנות – זה לא שהעולם חסר סיפורי ברווזים מוצלחים, יש מאות (ואלפים) סיפורי דיסני קלאסיים בקומיקס שזוכים בשנים האחרונות להדפסה מחודשת. במחיר של ארבע דולר לחוברת נראה שכבר עדיף לחסוך חודש ואז לקנות את אחד מהאוספים של הסיפורים הקלאסיים: המהדרין יחסכו זמן רב יותר ופשוט יקפצו על אוספי The Don Rosa Library או The complete Carl Barks Disney Library של Fantagraphics שמדפיסים באופן כרונולוגי את כל סיפורי הברווזים של שניים מהאמנים הגדולים בדורם – סיפורים מצויינים לכל הגילאים שכמעט ולא הזדקנו באיכות הדפסה מהמעלה הראשונה.

 

Annuel

כתיבה: ג'ו קייסי ואחרים, אמנות: ג'ים ראג, ניית'ן פוקס, סוניה האריס ואחרים, הוצאה: Image

אנתולוגיות הם לא מודל פופלארי במיוחד בעולם הקומיקס המערב המיינסטרימיי: חוץ מ – Dark Horse Presents שממשיכה מכוח האינרציה ו – 2000AD שמחזיקה על כתפיו העצומות של השופט דרד רוב האנתולוגיות של השנים האחרונות שרדו זמן קצר יחסית לפני שנפלו לתהום המכירות האינסופיות (Island זכרונה לברכה). האנתולוגיות היום הם בעיקר דרך של יוצרים קטנים להציג את עצמם לעולם מחוץ לשוק הישיר ופחות משהו שיוצרים מוכרים עושים.

ובכל זאת ג'ו קייסי (שבתור אחד היוצרים של Ben 10 לא צריך לדאוג מהפסדים כלכליים) מנסה את כוחו עם ספר חדש, שאנחנו מניחים אמור לצאת פעם בשנה אבל קשה לדעת, שמציג מגוון סיפורים קצרים שהוא עשה עם כמה מהחברים שלו שלו לאורך השנים מדובר ברשימה כשרונית בהחלט – ג'ים ראג (Street Angel) וניית'ן פוקס (Captain Victory) הם השמות הבולטים אבל לא היחידם ברשימה.

קייסי הוא כותב עם עליות (Butcher Baker) ונפילות (WildCATs 3.0) ונטיה לאדרה עצמית מוגזמת (קצת קשהל דעת איפה האישיות הציבורית המוחצנת שהוא יצר מסתיימת ואיפה האדם האמיתי המתחיל) אבל לפחות הוא כזה שלא קופא על שמריו – וגם אם זה לא יהיה ספר טוב הוא בטוח לא יהיה משעמם.

 

Gardens of Glass

כתיבה ואמנות: לאנדו, הוצאה: Fantagraphics / Decadence Press

Fantagraphics היא ההוצאה הכי גדולה בשוק כשזה נוגע ל"קומיקס אמנותי" (או "קומיקס שבכלל לא רוצה שתקראו אותו" תלוי את מי שואלים) ואחד ההשגים הכי גדולים שלהם בשנה החלופת הייתה השגת זכויות ההפצה הגלובליות להוצאה הבריטית הקטנה והאיכותית Decadence שמתמחה בסיפורים מטרידים של מדע ואימה (הם גם האנשים שעשו את העבודה הקשה לאסוף את כל הסטריפים השונים של שייקי קיין לספר אחד אז מגיע להם מחיאות כפיים רק על זה).

עכשיו החוזה הזה מתגשם עם ההדפסה המחודשת הזו של Gardens of Glass מאת אחד מהאמנים המגניבים האלו שיש להם רק שם אחד ("לאנדו"); מדובר באסופת סיפורי מד"ב קצרים על עולמות קרובים ורחוקים שמזכירים באווירה החלומית שלהם את מוביוס דרך הפילטר הרגשי הנוקשה של הארלן אליסון. העיצובים הם התזכורת העיקרית למוביוס אם כי הסגנון האמנותי נוטה יותר למינימליזם מרשים – לאנדו יודע בדיוק מה הוא רוצה להראות על הדף ואיך מה שהוא מראה יוצר תמונות במוחו של הקורא.

 

Beautiful Death #1

כתיבה ואמנות: מתיאו בבלה, הוצאה: Titan

תרגום לאנגלית של סדרת מד"ב פוסט-אפוקליפטית על עולם שבו חרקים ענקיים השמידו את מרבית האנושות ועכשיו השורדים… טוב, השורדים הולכים לנסות לשרוד כמה שאפשר; בניגדו לסיפורים אחרים מהסוג הזה אין ממש מתחרת שנלחמת להשבת השליטה האנושית ואף אחד לא מעמיד פנים שאפשר להחזיר את הגלגל לאחרו.

הסיבה העיקרית ששמתי לב לסדרה הזו היא שהמהדורה באנגלית קבלה כירכה יפיפה של בנרדון גרהאם (לא שיש סוג אחר של כריכות בנרדון גרהאם) שהמליץ עליה באופן אישי לעבדכם הנאמן ולשאר האינטרנט – ובשלב הזה בקריירה שלו אני אקנה פחות או יותר כל דבר שגרהאם ממליץ עליו.

 

Corto Maltese: Fable of Venice

כתיבה ואמנות: הוגו פראט, הוצאה: Euro Comics / IDW

הספריה אירופאית של IDW ממשיכה בעבודה המרשימה של שימור ותרגום יצירות קלאסיות של עולם הקומיקס האירופאי – בחוד החנית נמצא המפעל המתמשך שהוא ספריית קורטו מלטיז השלה. זהו הכרך השישי (אם כי, כמו שאר הכרכים, הסיפור עומד בפני עצמו) בסדרת ההרפתקאות של הוגו פראט על מלח בודד שמסתובב ברחבי העולם בתקופה שבין מלחמות העולם ונתקל בכל מיני טיופסים שמנסים לרמות אותו  / להרוג אותו / לשכב איתו (לפעמים כל השלוש ביחד).

מה שנראה בהתחלה כמו גרסה למבוגרים של טינטין מתגלה במהירות כיצירה שהקדימה את זמנה בעשרות שנים ביחס שלה לסיפור ההרפתקאות הקלאסי – קורטו הוא לא המושיע המסתורי שמהווה דוגמה לעליונות אירופאית או מושיע לבן שמציל את הילידים מהבורות של עצמם אלא יותר הוגה דעות שמציע נקודת מבט צינית (אם כי אנושית ומלאת חמלה) על הסכסוכים בין מדינות וגזעים ומינים שהגדיור את העולם בתקופה הזו. מה שחשוב בסיפורי קורטו מולטיז זה העובדה שם לא מייצגים איזו אידיאולוגיה לאומית – מבחינת פרט כל אדם הוא בעל ערך בהיותו אדם, וכל אחד מעלה ומפחית מהערך שלו בעזרת מעשיו ולא בגלל המקום שאליו הוא נולד.

בכרך הזה הוגו פראט לוקח את הדמות לעיר מולדתו (כמו הגיבור שלו הוא נדד ברחבי העולם) לסיפור לירי של בגידות וחלומות וגם לוקח אותו להיות הקומיקס של השבוע.

 

Colder Omnibus

כותב: פול טובין, אמנות: חואן פרייר, הוצאה: Dark Horse

אוסף מרשים בגודלו (יותר מ-400 עמודים) במחיר מצחיק (25$) של כל סדרת האימה מאת פול טובין (Bandette, Made men) וחואן פרייר (Green Arrow) על איש שמתעורר מתרדמת ומגלה שיש לו היכולת לרפה אנשים מהשדים שרודפים אותם באמצעות מגע היד שלו – וכשאני אומר "השדים שרודפים אותם" אני לא מתכוון באופן מטאפורי.

אני לא החובב הכי גדול בעולם של אמנות גיבורי העל של פריארה אבל זה כנראה בגלל שראיתי אותו קודם מפעיל את מגע הקסם שלו על הסדרה הזו: בעוד הקונספט שגרתי למדי (טוסיט חביב על הרעיון של גירוש שדים) האמנות של פרייר פה קריפית לגמרי ועיצובי המפלצות שלו מצליחים להרשים. יש עוד זמן עד ליל-כל הקדושים אבל זה אחד מהמקרים שבהם שווה להצטייד מראש.

 

 

Comments

comments

תום שפירא on Facebook
תום שפירא
אני כאן כדי לבקר קומיקס וללעוס מסטיק. ונגמר לי המסטיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *