ארכיון הקטגוריה: ביקורות אוגדנים

כולם אוהבים נקניקיות – ביקורת על The Dregs

כתיבה: לוני נאדלר וזאק תומפסון; אמנות עפרון, אינקינג, ולטרינג: אריק זוואדצקי; צביעה: די קוניף; הוצאה: Black Mask Studios

"כולם אוהבים נקניקיות, אבל אף אחד לא רוצה לדעת איך מכינים את הבשר": משפט שכבר מזמן נעשה קלישאתי ולעוס, לאחר שהופיע באין־ספור סרטי פעולה באנאליים עם נבלים בעלי נטיות פסיכוטיות. אך אותה אמרה נכונה במיוחד, במובן המילולי ביותר שלה, במקרה של The Dregs, כאשר נאדלר, תומפסון, זוואדצקי, וקוניף מביאים לנו סיפור על חוסר־אונים, אוכל, חסרי־בית, ונקודת המפגש של השלושה*.

אי שם בוואנקובר, ארנולד טים הוא חסר־בית, מהבכירים בקהילה המקומית. האהבה הכי גדולה שלו היא לספרי בלשים ופשע. כשחברו הטוב נעלם כלא היה, יוצא טים למסע אל תוך עולם הסותר את עולמו לחלוטין: החברה הגבוהה, שהפנתה לו עורף כבר לפני שנים. מסומם, מנותק מהמציאות במידה מסוימת, חסר שותפים למסע, ומלא פאראנויה, ארנולד טים נופל עמוק אל־תוך מחילת ארנב בצורת קונספירציית־ענק הסובבת סביב חסרי־הבית של וואנקובר והסמים שלוקחים, וכן סביב מסעדה חדשה המגישה בשר מסתורי.

הכתיבה של לוני נאדלר וזאק תומפסון מצוינת. ההשפעה של ספרות הפשע הזולה והנואר—אותה סוגה ספרותית המצוינת בעצמה כאהובה על הגיבור ולוקחת תפקיד משמעותי בסיפור—ניכרת במיוחד, כאשר הסיפור מתמקד בטים ובאותו תיק חקירה שלוקח על עצמו כדי להבין לאן נעלם חברו, ולאן נעלמו אתו גם חסרי־בית אחרים. הדמות של ארנולד טים בנויה באופן מעולה, ולקורא אין אלא להזדהות ברמה מסוימת למאבק הסיזיפי שלו לא רק כנגד פשע נתעב ומלוכלך, אלא גם כנגד חברה המביעה זלזול מתמיד כלפי אותה קבוצה ענקית ומחוסרת־מזל אליה משתייך. עם הפיכת הפרוטגוניסט למסומם בניסיון גמילה כושל, מצליחים נאדלר ותומפסון להזריק לסיפור מידה של אי־בטחון מתמיד שתוקף הן את הדמות והן את הקורא, כאשר אין לקורא דרך בטוחה לדעת מה אמת ומה בדיה השוכנת בתוך ראשו של ארנולד טים—דבר המועצם על ידי האמן אריק זוואדצקי ואמן הצבע די קוניף.

האמנות של זוואדצקי לוקחת את הסיפור המעולה־בפני־עצמו ומשפרת אותו פלאים. מדובר בסגנון קודר, כיאה לסגנון הכתיבה, אך כזה ששומר על מידה של אלגנטיות ושל ניקיון. האמנות של זוואדצקי מתחילה כמקורקעת, אך, ככל שעובר הזמן והקורא מתחיל להכיר את המוח והאישיות של הפרוטגוניסט, מתחילה "להמריא" אל־תוך מחוזות שלא יביישו אמנים סוריאליסטיים בכירים דוגמת אמ. סי. אשר וסאלוואדור דאלי. זוואדצקי מתחיל יותר ויותר להתנסות בבניית עמודים שמתרחקת מהמסורת, עם פאנלים קמורים ומעוקמים, פאנלים בתוך פאנלים, ואמצעים ניסיוניים רבים אחרים שעובדים בצורה מהממת. אל זוואדצקי מצטרף גם אמן הצבע די קוניף, עם פלטת צבעים ממותנים, מקומיים, לא רוויים, ולרוב גם קודרים, ובכך מעצים את האווירה הקרה והאפלה של הסיפור. כך מצליחים זוואדצקי וקוניף לאחד בצורה מרהיבה בין הנואר והאפלה לבין הסוריאליזם שנמצא בתוך מוחו של ארנולד טים.

לסיכום, The Dregs היא מבין הסדרות החכמות והמיוחדות ביותר שיצאו בשנים האחרונות. כאיזשהו שילוב בין סיפורי הבלשים של ריימונד צ'אנדלר לבין דון קיחוטה, עם מנה בריאה של סוויני טוד בנוסף לכל, מדובר בסיפור מלא־ביקורת, אך גם חינני ומעולה, עם כתיבה מרתקת ואמנות מרהיבה.

*בבקשה אל תאכלו חסרי־בית חסרי־אונים. בבקשה.

ביקורת נובלה גרפית – Skandalon

יוצרת: ג׳ולי מארו ||  || 160 עמודים || הוצאת Arsenal Pulp Press

מבקרת: מי טל שרף

להמשיך לקרוא ביקורת נובלה גרפית – Skandalon

לפני שומרי הגלקסיה: Annihilation

כשזה מגיע לאירועי קרוסאובר של Marvel אנשים אוהבים לדבר על יצירות כמו Civil War או Secret War או World War Hulk (בקיצור – דברים עם מלחמות); אבל יודעי ח"ן מדברים עד היום על הסיפור האפי שהטיל את הגיבורים הקוסמיים, משומרי הגלקסיה דרך כוח נובה ועד הסופר-סקראל, נגד גל הרס בלתי ניתן לעצירה: Annihilation

להמשיך לקרוא לפני שומרי הגלקסיה: Annihilation

Stitches – ביקורת נובלה גראפית

יוצר: דייוויד סמול || הוצאה: W. W. Norton || שנה: 2009

מבקרת: מי טל שרף

"Stitches" הוא ממואר אוטוביוגרפי של דיויד סמול, מאייר אמריקאי עטור פרסים (בעיקר בתחום איור ספרי ילדים). הנובלה-הגרפית עוסקת בתקופת הילדות וההתבגרות של סמול, שגדל במציאות משפחתית קשה באופן כמעט בלתי יאמן. הסיפור נמסר דרך נקודת המבט הבלעדית של דמותו, מגיל שש ועד בגרות. דיויד הוא בן הזקונים של זוג הורים ממעמד בינוני-גבוה המתקשים להתפרנס בעיר דטרויט רווית הגשמים הכבדים. שנות הילדות שלו מתוארות דרך אפיזודות שמציגות את חייו המכונסים בצלם של היחסים המנוכרים – בצורה יוצאת דופן – בין בני משפחתו. הלך הרוח הנוקשה ששולט בביתם גורם לדיויד להסתגר ולהשתתק, ללא יכולת להימלט. האפשרות היחידה שפתוחה בפניו היא להיות חולה, והחולי אכן נעשה צורת הביטוי העיקרית שלו. להמשיך לקרוא Stitches – ביקורת נובלה גראפית

על הפילוסופיה של תמונות יציבות – Unflattening

Unflattening

כתיבה ואמנות: ניק סוזאניס, הוצאה: Harvard University Press

להמשיך לקרוא על הפילוסופיה של תמונות יציבות – Unflattening

כאן החוק, באנו לקחת לך את הביצים – Officer Downe

Officer Downe

כתיבה: ג'ו "גוז'פין" קייסי, אמנות: כריס "כריסטינה" ברנהאם, הוצאה: Image Comics, דירוג: לכו תזדיינו!

offdowne00

להמשיך לקרוא כאן החוק, באנו לקחת לך את הביצים – Officer Downe

שחור, לבן ודם – Carver: A Paris Story

"ברחובות רעים אלו חייב ללכת איש שאינו בעצמו רע. הוא לא מודח ולא מפחד. הוא הגיבור; הוא הכול. הוא חייב להיות איש שלם ואיש של אנשים, אבל לא איש פשוט. הוא חייב להיות, לא משנה כמה אמרה משומשת יתר על המידה, איש של כבוד – מאינסטינקט, מטבע, בלי מחשבה ובוודאי בלי מילים. הוא האיש הכי טוב בעולם שלו ואיש טוב מספיק בשביל כל עולם אחר"

ריימנוד צ'אנדלר, על גיבור הנואר

להמשיך לקרוא שחור, לבן ודם – Carver: A Paris Story

מנאייקים אמיתיים – The Fix

The Fix Volume 1: Were Beagles Dare

כתיבה: ניק ספנסר, אמנות: סטיב ליבר, צבעים: ראיין היל, הוצאה: Image, מחיר: 10$

להמשיך לקרוא מנאייקים אמיתיים – The Fix

לוגיקומיקס – החיפוש אחר הקומיקס שמחפש אחר האמת


לוגיקומיקס

כותבים: אפוסטולוס דוקסיאדיס וכריסטוס ח. פאפאדימטריו, אמנות: אלקוס פאפאדטוס ואנני די דונה, תרגום: אמיר צוקרמן, הוצאה: ידעות ספרים / ספרי עליית הגג

ברטרנד ראסל יוצא לחפש אחרי האמת ומוצא טיפשות, בורות, אלימות וכאוס. או בקיצור – את העולם האמיתי.

להמשיך לקרוא לוגיקומיקס – החיפוש אחר הקומיקס שמחפש אחר האמת

הנה באה הכלה – Something New ביקורת

Something New: Tales from a Makeshift Bride

כתיבה ואמנות: לוסי ניסלי, הוצאה: First-Second Books

השנה היא 2016 ואני קורא בשקיקה רומן גרפי בן 300 עמודים על נישואין. לא על נישואי חובה בין שני אצילים שהולכים למרוד במוסכמות של ממלכת הפנטזיה שלהם, או בין הכלה הלא מרוצה למפלצת נוראית כלשהי או אפילו בין שני גיבורי עלי. נישאוין רגילים כאלו, סתם – אוכל, שתיה, גבר, אישה. 

להמשיך לקרוא הנה באה הכלה – Something New ביקורת