ארכיון הקטגוריה: ביקורות

This Week in Gotham 8.8.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: אפשר להוציא את גרייסון מספייראל אבל לא ניתן להוציא את ספייראל מגרייסון ובגות'האם מלחמת הבדיחות והחידות ממשיכה לגבות קורבנות רבים: להמשיך לקרוא This Week in Gotham 8.8.17

ענקי הברזל – Mech Cadet Yu #1

כתיבה: גרג פאק; אמנות: טאקשי מיאזאווה; צביעה: טריונה פארל; לטרינג: סיימון בולאנד; הוצאה: BOOM! Studios

כבר שישים שנה שמגיעים רובוטים חייזרים לכדור הארץ כדי להילחם בזן חייזרי. לשם כך אותם רובוטים מתיידדים עם צוערים מאקדמיית "סקיי קור" היוקרתית, העוברים אימונים רבים וקשים, כאשר לא כולם אפילו זוכים להשתמש בכישורים האלה.
סטאנפורד יו הוא ילד צעיר העובד, יחד עם אמו, בשירותי הניקיון של האקדמיה. מתוסכל על ידי הלעג המתמיד שהוא מקבל מהצוערים, סטאנפורד מגלה שכל חוויותיו הולכות להתגמד לצד העתיד… כיוון שבאופן מפתיע וחסר תקדים, הילד הקטן שמנקה את האקדמיה נבחר על ידי רובוט כדי להילחם בחייזרים.

הכתיבה של גרג פאק מצוינת. החוברת הראשונה מתמקדת בעיקר בבניית הדמות של סטאנפורד, כשהחלקים הפחות־ממקורקעים—קרי, הרובוטים החייזריים שבאים בכל שנה לכדור הארץ כדי להילחם בחייזרים—מקבלים תפקיד כמעט משני. אך לא מדובר בדבר רע—בכך שפאק מתעכב על פיתוח הדמות של סטאנפורד, הרבה יותר קל לקורא להתחבר אליו, הן באירועי החוברת הראשונה והן, מן הסתם, בהמשך. גם עם הדמויות המשניות פאק עושה עבודה מצוינת, כשלכל דמות יש אישיות מובחנת ובנויה, וגם דמות האנטגוניסט מסקרנת למדי. למרות הדגש על סטאנפורד, פאק מצליח גם לאזן את שאר העולם ואת העלילה עצמה.

האמנות של טאקשי מיאזאווה מעולה. הסגנון של מיאזאווה פשטני למדי ולא מתיש את הקורא עם אלפי קווים, אלא שומר על נהירות מסוגננת ובהחלט מתאימה לסיפור עצמו. במקום ללכוד את עיני הקורא עם מראות גרנדיוזיים, מיאזאווה מתמקד בסיפוריות של האמנות, ובכך משפר את הסיפור עוד יותר. אך למרות הפשטנות, מיאזאווה מצליח לשמור על סגנון יפה, חינני, וכיפי המלא באישיות, ברגש, ובהבעתיות, בצורה שלא תבייש סרטי פיקסאר.
לכך מוסיפה הצביעה הנהדרת של טריונה פארל, שמחמיאה לאמנות של מיאזאווה. פארל בוחרת בצבעים מקומיים ולא מדורגים, עם פלטה בהירה לרוב, כמעט טכניקולורית. הצבעים של פארל אמנם בוהקים, אך בצורה אלגנטית שמצליחה ללכוד את עין הקורא ולא להעיק עליה.

ראוי לציין כי, להבדיל מסדרות קומיקס רבות—אך בדומה לסדרות רבות מהוצאת BOOM!—צוות הדמויות ב־Mech Cadet Yu אינו מורכב מחמישים גוונים של לבן, אלא מלא בדמויות מיעוטים ממוצאים מגוונים למדי, עם דגש על אסייתיים. אפילו מושא ההערצה ומודל החיקוי של האקדמיה, הראשון שהתיידד עם הרובוטים, הוא אסייתי־אמריקני—דבר האופייני מאוד לכותב גרג פאק, אשר שם דגש רב על גיוון ובמיוחד על ייצוג לאסייתיים־אמריקניים. בימים בהם ישנה קבוצה קולנית המתנגדת לתקינות פוליטית ולגיוון, משמח לראות כי יוצרים כמו פאק ומיאזאווה—הצוות שיצר את אמדאוס צ'ו, אשר הוכיח פופולארי במיוחד ומככב בימים אלה בתור ההאלק בעמודי Totally Awesome Hulk—ממשיכים במאבק הצודק כדי לייצג ולשמח כמה שיותר אנשים באוכלוסיית העולם כולו.

לסיכום, מדובר בסדרה עם תחושה כמעט־קלאסית, שלוקחת את כל הסיפורים הדומים והופכת אותם למשהו חדש לחלוטין ומקסים לא פחות. בחוברת הראשונה של Mech Cadet Yu נמצאת התחלה נהדרת לסיפור מסקרן בהחלט, עם הרים של קסם ושל חינניות. עם כתיבה מצוינת, קונספט מוצלח, ואמנות מרהיבה, מצליחה החוברת הראשונה של Mech Cadet Yu למשוך את הקורא ואת תשומת לבו, וההמשך נראה מבטיח בהחלט.

This Week in Gotham 1.8.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: באטגירל מנסה לכוון לקהל יותר צעיר, בדיטטקטיב פחות עמודים כפולים ויותר עלילה ובאטמן של סניידר ממשיך להסתבך. להמשיך לקרוא This Week in Gotham 1.8.17

שקרים שמספרים לה – Atomic Blonde: The Coldest City

The Coldest City

כתיבה: אנתוני ג'ונסטון, אמנות: סאם הארט, הוצאה: Oni Press

להמשיך לקרוא שקרים שמספרים לה – Atomic Blonde: The Coldest City

This Week in Gotham 25.07.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: באטוומן בסיפור המרחיב את מערכת היחסים שלה, נייטווינג מנסה להציל את העיר החדשה שלו ואת חייו מתחת למסיכה ובבאטמן אנחנו לוקחים הפסקה קטנה ממלחמת הרידלר והג'וקר כדי ללמוד על המקור של נבל. : להמשיך לקרוא This Week in Gotham 25.07.17

This Week in Gotham 18.7.17

 

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: בדיטקטיב מורדים בכמות משמעותית את הדפים הכפולים ומחליטים להתקדם טיפה בעלילה. להמשיך לקרוא This Week in Gotham 18.7.17

This Week in Gotham 11.7.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: נייטווינג בחורת כיפית במיוחד ומלחמת הג'וקר והרידלר ממשיכה בבאטמן. : להמשיך לקרוא This Week in Gotham 11.7.17

ספיידר-מן: השיבה הביתה – האם זה סרט איש העכביש שחיכינו לו?

ספיידר-מן: השיבה הביתה מנסה להחזיר את איש העכביש למקורות, האם הוא מצליח?

סרט חדש של ספיידר-מן הוא כבר לא ה-וואו שהוא היה. ב-15 שנים הזיכיון הספיק להיכנס לשלוש גלגולים שונים והספיק לצבור לא מעט בדיחות על חשבונו. גם סרטי יקום מארבל נהפכו לדבר שבשגרה, עם סרט של שומרי הגלקסייה ששוחרר לפני חודשיים וסרט של ת׳ור שעתיד לצאת עוד ארבעה חודשים. אבל איכשהו ספיידר-מן: השיבה הביתה מצליח להתבלט מעל כולם.

 

סיפורו של ספיידר-מן כבר מוכר לכולם, אחרי שני ניסיונות כולם יודעים שהדוד בן מת, ואיך ״עם כח גדול באה אחריות גדולה״ ושפיטר פארקר תמיד ינסה להיות שם בשביל האנשים שהוא אוהב, אבל להיות ספיידר-מן תמיד יפריע באמצע ויתפוס מקום ראשון.הסרט החדש מנסה לייחד את עצמו מהקודמים באופן ברור- זה ספיידר-מן של מארבל (או יותר נכון, של האוונג׳רז). סוני ראו כי טוב עם היקום הקולנועי של מארבל, ורצו גם. אחרי הכשלון שלהם לעשות את זה באופן עצמאי עם ״ספיידר-מן המופלא״, הם חשבו ״היי, אם אתה לא מצליח לנצח אותם, תצטרף אליהם״, ובשיטת יד רוחצת יד מארבל וסוני שיתפו פעולה, אנחנו ניתן לכם אחד, ואתם תתנו לנו אחד. ומי האחד שמייצג את מארבל כיום יותר מכל אם לא איירון מן?
ספיידר-מן: השיבה הביתה מציג טייק די מודרני ששלט בקומיקס ובסדרת הטלוויזיה של אולטימייט ספיידר-מן: פיטר פארקר (תום הולאנד) כגיבור צעיר, לא מנוסה שמתמחה בליגה של הגדולים עם האוונג׳רז. הוא ילד צעיר ומאוד לא מנוסה, והסרט מתמקד בעיקר בחיי התיכון שלו מול הרצון שלו להיות חבר רשמי בקבוצת האוונג׳רז. במקביל, אדריאן טומז (מייקל קיטון) לא מת כל-כך על קבוצת גיבורי העל שמשאירה הרס אחריה בכל מקום ומתעלמת מהאדם הקטן, ומחליט לעשות משהו בנושא- ולגנוב את הטכנולוגיה החייזרית שמפוזרת בכדור הארץ כדי ליצור נשקים להשמדה המונית (וחליפת נשר פסיכית).

עד לאחרונה הייתי בדעה שאולפני מארבל לא הצליחו לייצר סרט ממש טוב מאז שומרי הגלקסיה הראשון. זה לא שסיביל וור, דוקטור סטריינג׳ או שאר הסרטים מאז לא היו טובים, אבל אף אחד מהם לא עמד בסטנדרט שהתרגלנו אליו. המבנה האפיזודי השתלט טיפה על הסרטים, והניסיון לקשור כל סיפור ליקום בצורה רחבה מנע מהסרט לעמוד בפני עצמו. ספיידר-מן: השיבה הביתה מאוד משתדל להשריש את עצמו ביקום הסינמטי הזה, עם סצינת פתיחה שמתרחשת חמש דקות אחרי הקרב הגדול באוונג׳רז, ועוד שלל סצינות שמספקות זווית חלופית על הקרב בסיביל וור, שלא לדבר על כמות הופעות האורח. אבל- במרכז הסיפור עדין עומד פיטר פארקר, וכל אלמנט בסרט תמיד חוזר לקושי שלו להיות נער בתיכון וספיידר-מן. הזגזוג בין סיפור ספיידר-מן פשוט ליקום מארבל המורחב בשום שלב לא מעיק על הסרט, אלא תורם לו ולאיך שאנחנו רואים את שאר היקום. פתאום מוצגת לנו זווית שונה על איך הדמויות האלו נתפסות מנקודת מבט מאוד מקורקעת ופשוטה, ופיטר פארקר בקווינס הוא בדיוק הדמות לשקף לנו את זה.
זה לא מזיק גם שמייקל קיטון מספק הופעה מרשימה לאחד מהנבלים המוצלחים ביותר ביקום הסינמטי של מארבל; אחת הנקודות החלשות של הסרטים שלהם בדרך כלל.

 

לא משנה מה קורה עם ספיידר-מן, פיטר פארקר תמיד מפסיד. זה רעיון מרכזי בדמות שלו, ואחד הקונפליקטים שהופכים את הדינמיקה הזו לכל-כך מעניינת. ספיידר-מן: השיבה הביתה ממשיך לשחק על זה באופן נהדר. הדחף שיש לפיטר להיות גיבור גדול ולצאת מקווינז מספק לו מניע נהדר, שתכלס- לא ראינו עדין בסרטים הקודמים. זו אחלה תמורה לצירוף שלו ליקום מארבל, להראות כמה הוא חלק קטן ממנו. את זה ג׳ון וואטס מצליח לעשות כשהוא מדלג על סיפור המקור (תודה לאל) ומציג לנו את השכונה הקטנה בה ספיידר-מן מתפקד. לא תראו פה את איש העכביש נתלה על קורים בין גורדי שחקים, ומשקיף ממרום על קצה בניין האמפייר סטייט. זה סרט על הגיבור השכונתי ספיידר-מן, וזה טעם שהיה חסר עד עכשיו. ספיידר-מן הצעיר של הולאנד הוא הכיוון הנכון. עם כל אהבתי למגווייר וגארפילד, הם הלכו על ספיידר-מן בוגר, ספיידר-מן של ניו יורק, אבל בסופו של דבר- פיטר הוא הילד שרוצה להיות ספיידר-מן, ומשם הכל מתחיל. הדמות נשארה בדיוק אותו דבר, והסיבה שספיידר-מן תמיד מנצח- היא כי הוא פיטר פארקר, וכי יש בו נחישות רוח אדירה שמניעה את הכוחות האדירים שלו להתעלות אל אתגרים בלתי אפשריים כנגד כל הסיכויים, וגם בזה הסרט קולע נהדר.

ספיידר-מן: השיבה הביתה - סרט ספיידר-מן הטוב ביותר?

אני חייב להתוודות, כשבאתי לסרט הייתי סקפטי ביותר. מהקידום של הסרט נראה שמארבל משתלטים על ספיידר-מן, ושטוני סטארק יהיה חלק מרכזי מהסיפור כמו פיטר פארקר, ועם כל סרטי מארבל שיוצאים עכשיו בכמויות נראה שזה כבר לא מיוחד. אבל פאק איט, זה סרט ספיידר-מן חדש. בפועל קיבלנו מיזוג מעולה בין הדמות המוכרת ליקום הקיים, שמטיב עם שני האולפנים, ובעיקר עם הצופים. זה טיפה קלישאה שלסרט קוראים ״השיבה הביתה״, אבל זה באמת הרעיון של הסרט, והוא עובד טוב מאוד. אני לא בטוח אם ספיידר-מן: השיבה הביתה הוא סרט הספיידר-מן הטוב ביותר, אבל הוא תוספת מעולה לקאנון של הדמות ונותן תחרות לא רעה לכל מה שקיבלנו עד עכשיו.

הסיפור המושלם של ספיידרמן

לא קראתי את כולם, כמובן, יש הרבה יותר מידי מהם ויותר מידי ממה שיש לא ממשה שווה קריאה. אבל קראתי הרבה, די הרבה, וברגע שקראתי את זה ידעתי שהוא האחד – הגדול מכולם. הסיפור שמסכם את המהות של הדמות ב-22 עמודים של מילים וציורים: The Final Chapter

להמשיך לקרוא הסיפור המושלם של ספיידרמן

This Week in Gotham 04.07.17

טור שבועי שמבקר חלק מחוברות ה Bat Family  (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספוילרים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.

הפעם: באטגירל בחוברת מעבר נחמדה ובדידקטיב ממשיכים את מקפת העמודים הכפולים מבלי לקדם יותר מדיי את העלילה. להמשיך לקרוא This Week in Gotham 04.07.17