ארכיון תגיות: אוגדן

Not the Israel my parents promised me – לא הספר שהבטיחה לנו הכותרת. ביקורת ליום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל.

ביקורת אורח של עופר ברנשטיין- חוקר, עורך ומבקר קומיקס. דוקטורנט לתקשורת באוניברסיטת קלגרי שבקנדה.

כתיבה: הארווי פיקאר ןן אומנות: ג'יי טי וולדמן ןן ןן הוצאה: Hill and Wang ןן מחיר: 24.95$ ןן

היום אני הולך לעשות דברים קצת אחרת. זה לא בדיוק ביקורת, זו יותר מסת הרהורים על ציונות, ועל ניאו-ציונות ועל ניאו-ציונות מחוץ לארץ ישראל, בעצם על ניאו-ציונות, נקודה.

coverהכל התחיל בסוף השבוע. בעודנו (עידן ואני) מנסים ללא הצלחה לרדוף אחרי האמבלונס שפינה את גירי לביה”ח אחרי תרגיל האקרובטיקה שלה, הכנסנו למערכת באוטו את ‘רדיו חזק’ של תיסלם. השיר הראשון – פרצופה של המדינה, תמיד עושה לי צמרמורות, קצת חיוביות וקצת שליליות. כמה נורא זה ששיר שנכתב לפני כל כך הרבה זמן, לא רק שעדיין רלוונטי, אלא נראה שרלוונטי מתמיד עם האופן שבו המפלגות הגדולות בישראל מתנהלות. מצד שני, שיר כל כך סוחף וקצבי וקליט – קשה לא לאהוב אותו. הענייו הוא שעם התקרבותו של יום הזיכרון, השורות “מדרימים במכונית – וילונות כחלחלים. הוא יורד לביקור, הורים שכולים. הוא שכח שהטיף בעד מלחמה – הפרצוף שלו הוא פרצופה של המדינה” מקבלות משמעות סמלית עגומה במיוחד, וזה לא שחסרות שורות כאלו בשיר הזה. אבל אלו…

פלאשבק לכמה ימים לפני כן…

באופן אירוני משהו, מיד אחרי ספר הקומיקס-שואה, התחלתי לקרוא את Not the Israel my parents promised me (בקיצור NTI) ספרו האחרון של הארווי פיקאר (עם אומנות של ג’. ט. וולדמן), שראה אור השנה, שנתיים לאחר מותו. פיקאר היה יהודי אמריקאי, יליד קליוולנד של אמצע שנות ה-30 שמעיד על עצמו שגדל בבית ‘חצוי’ – בין אמא ציונית מרקסיסטית נלהבת ואבא ציוני דתי-מסורתי, ורק בשנות ה-20 המוקדמות לחייו התחיל לפתח דעה עצמאית בנוגע לישראל. במהלך השנים הוא היה ידוע בציבור כמבקר חריף של המדיניות הישראלית בכמעט כל סוגיה אפשרית (טריטוריאלית, חברתית, כלכלית), והואשם לא פעם בהיותו אפוף שנאה-עצמית עמוקה, שנאת ישראל ומה לא. להמשיך לקרוא Not the Israel my parents promised me – לא הספר שהבטיחה לנו הכותרת. ביקורת ליום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל.

Light Brigade- מלאכים במלחמה

Light Brigade

כותב: פיטר תומאסי ןן אומנות: פיטר סנייברג וביירנה הנסן ןן מחיר: 19.99 $ ןן הוצאה: DC

ביקורת מאת יעקב סראלי

lightbrigadeסיפורי מלחמה לא חסרים בקומיקס אמריקאי כאשר חלק מאוד גדול של התעשייה היה מבוסס על ז'אנר המלחמתי עוד בתחילת תעשיית הקומיקס האמריקאית בשנות בסוף שנות ה30 עם פרוץ מלחמת  העולם השנייה. מאז המגמות במדיום השתנו ולמרות זו  אנחנו זוכים לראות לא מעט  כותרים טובים ואיכותיים בפורמטים שונים שמצליחים להעביר את מה שהתרחש בתקופות הנוראיות ביותר של האנושות.

המיני סדרה The Light Brigade משלבת את סיפורה של פלוגת חיל רגלים אמריקאית שנמצאת באיזור הגרמני לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה. הדמות הראשית היא כריס סרווס אשר מקבל מברק אשר משבר לו שאישתו נהרגה בתאונת  רכב ובנו הקטן מועבר לטיפול המשפחה בהיעדרו, חבריו לפלוגה מנסים לעודדו אך הוא נמצא במצב לא פשוט של אבל רחוק מהבית.
המצב של הפלוגה לא פשוט וכאילו שזה לא מספיק    אז מופיעה פלוגה של חיילים גרמנים אשר נראה שהם לא ממש מתכוונים למות (או להיכנע לצורך העניין) גם אחרי שהפלוגה אמריקאית מרוקנת עליהם מחסניות שלמות. מהנקודה הזו הסיפור המלחמתי הופך להיות שילוב מעולה בין ז'אנר המלחמה לז'אנר הפנטסיה.

להמשיך לקרוא Light Brigade- מלאכים במלחמה

חדשות יום ראשון: שנות התשעים זה כאן

1) עשר דרכים לדעת שתעשיית הקומיקס חוזרת לשנות ה90. האמת, לא נפלתי מהרשימה עצמה, שכוללת דברים שלא אכפת לי מהם (Extreme-verse) או שפשוט עצוב לי בגללם (רוב לייפילד), אבל השאלה עצמה היא שאלה הראויה לדיון עמוק יותר. התשובה שלי אגב היא לא מסוייג. לא בגלל שבארי אלן והאל ג'ורדן מככבים בסדרות משל עצמם, מסוייג בגלל שהמודלים העיסקיים שמארוול עובדת לפיהם (פילוג כל הכותרים, העלאה והורדה של מחירים, עטיפות מיוחדות) מזכירות בעיקר את השטויות העסקיות של שנות ה90. אבל כמו שאמרתי, יש לדון על זה יותר לעומק (ואתם מוזמנים לנסות).

2)  האם די.סי. מחפשים לוגו חדש? ואם כן, דסק חדשות קטן זה רק רוצה לשאול, למה לעזאזל? האם יותר מדי מוכרים התבלבלו ושמו את אוגדני הסופרמן שלהם ליד אבקת הכביסה?

3) שבוע קשה עובר על חובבי הקומיקס, או יותר נכון על יוצריהם. ג'ו סימון, יוצרו המיתולוגי של קפטיין אמריקה, נפטר בגיל 98. אדוארד בארטו, המוכר בעיקר מהתקופה שצייר את The New Teen Titans בתקופתו של מרב וולפמן, נפטר גם הוא בגיל 57. מי יתן שמשפחותיהם לא ידעו עוד צער, ושהם מתו בידיעה שיצירותיהם ימשיכו לחיות גם אחריהם.

4) אוגדנים ואומניבוסים חדשים בדרך: מארוול מרחיבים את ליין Season one שלהם ומבטיחים אחד גם לדוקטור סטריינג' וההאלק, כמו גם אומניבוס לSecret Warriors של בנדיס והיקמן. מנגד די.סי. מבטיחים אומניבוס של 1152 עמודים עם כל אירועי Infinite Crisis, ואוסף אולטימטיבי ל"באטמן ורובין" של גרנט מוריסון, מה שמשמח את כל המזמינים מראש של האוסף האולטימטיבי של באטמן מאת מוריסון, שראשים עכשיו לפנטז על המדף שיהיה להם בשנה הבאה.

ככה. ככה הייתי רוצה שהמדף שלי יראה.

5) ואם כבר גרנט מוריסון ובאטמן, אתם שמתם לב שבחוברת האחרונה של Batman inc. (בקרוב ביקורת באתר!) מופיעות ריהנה, קייט פרי, מדונה וליידי גאגא? כי לי לקח כמה רגעים עד שקלטתי. די הרבה רגעים האמת.

6) כמו כן התפרסם השער ותאריך היציאה של הספר האחרון של League of extraordinary gentlemen. שמו: Century 2009. גורם לי לרצות לחזור מהחלטתי ולקרוא את כל הסדרה הזו בכל זאת. כמו כן, קצת קשה לי להאמין שדווקא זה יהיה אחרון בסדרה. ניחוש שלי? תוך שנה שנתיים נתחיל לשמוע על LoEG Century 2099.

7)  Invincible, אחת מסדרות הסופר גיבורים הלא קאנונים המהנות וארוכות הימים בשוק תעשה קרוס אובר עם… The Tick? זה נכון? הייתי בטוח שהסדרה הזו התבטלה בגלל קללת סיינפלד. בכל מקרה, אני חושב שלקרוס אובר קוראים "שום אישונים לא יבואו", אבל אני לא בטוח.

8) הצייר בריאן היטץ (The Ultimates, Fantastic Four) סופר לקראת השלישי לינואר ללא כל סיבה נראית לעין. אם מישהו ממכם רוצה לעשות את זה מעניין, שידבר איתנו. נפתח ביחד מאגר הימורים.

9) האם סופרמן מת ב1988 והוחלף על ידי יצור חול קריפטוני? חכו רגע, התשובה פחות ברורה משהייתם חושבים.

10) שוחררה העטיפה העתידית של חוברת 0# AVX, הסדרה לה פשוטי העם קוראים Avengers vs. X-men. העטיפה עצמה יפייפיה, אבל אחרי מה שמארוול עשו לנו עם Fear Itself, דסק חדשות זה יצטרך לראות קצת תוכן לפני שיחליט להתקרב לאירוע עונתי זה או אחר של החברה.

11) יש לכם בבית את חוברת מספר 1 של Chew החתומה על ידי שני היוצרים? כי אם כן, תדעו שהיא יכולה לשלם על הבית שלכם לחודש. אפילו יותר אם אתם גרים מחוץ לתל אביב.

שווה יותר מהבית שלי. צ'ו.

12) בטח כבר שמעתם על הטריילר החדש של האביר האפל, אז כל מה שנוסיף הוא: "דשא! דשא! באסה באסה!" ושלפי הטריילר, רוב הסיכויים שיש לנו כבר את המנצח בתחרות סרט הקומיקס הכי טוב של 2012. למרות שמצד שני, מזכירים הבאפיסטים, יש לנו את וודון על האוונג'רס. אז לכו תדעו.

13) ועוד מועמד מפתיע לסרט סופר הגיבורים הטוב של 2012: Chronicle . אתם אולי חושבים שאנחנו צוחקים בקשר לכך, אבל חכו רגע. עוד לא ראיתם את הטריילר או את הפוסטרים החדשים.

המועמד המפתיע ביותר לסרט סופר הגיבורים הטוב ביותר של 2012

14) יוני זאבו, מבקר הבית לענייני קומיקס של ynet (כן, גם אני הופתעתי שגילתי לראשונה שיש להם אחד) כותב על יצוגים של הקהילה הגאה בקומיקס הסופר גיבורים. בחודשים האחרונים אנחנו שומעים הרבה על גיוון, מגדרי, אתני ובכלל בקרב יוצרי ודמויות הקומיקס, בין אם זה מצד פמניסטיות הקוראות ליצוג מגדרי בריא יותר של נשים, ובין אם זה מגזענים הרואים בממשיכו ההיספני-אפריקאי של אולטימייט ספיידרמן חילול קודש הקודשים. בתוך כל זה נחמד לקחת רגע הצידה, להסתכל על ההיסטוריה הענפה שהגיוון המגדרי צבר בקומיקס, ולהנות מכך שהקהילה זכתה להשתתף בכמה היצירות הטובות יותר של העשור האחרון (וכן, באטוומן של גרג רוקה ווילאמס השלישי, אני מסתכל עלייך).

15) אביב אור, מאיירת ישראלית וממקימי הוצאת קומיקום, עורכת מאשאפ בין שתי הנאות גיקיות רחוקות: אקס-מן, וקומיוניטי ויוצרת מה שאין אלא לתאר כנרדגזמה. תהנו. אני יודע שאני נהנתי.

16) מה היה קורה לו המעומדים לראשות המפלגה הרפובליקאית היו סופר גיבורים? התשובה המסתמנת לפי המצוייר בקישור, זה היה בדיוק כמו במציאות, מצחיק.

17) ראיין הול, וולשי בן 37, יש כישרון מדהים להכין כל דמות גיקית אהובה או שנואה מקופסאות קרטון. כיום הוא מציג את עבודותיו בלונדון, אבל אם אתם לא שם במקרה, אתם מוזמנים להנות מהעבודות שלו גם באתר האינטרנט שלו. ואל תתעצלו להמשיך לשוטט באתר, יש מה לראות.

18) ולסיום, אם Storm, She-Hulk, Catwomen ו-Wander-Women בודקות את השדיים שלהן לגושים סרטניים, אין סיבה שאת לא תעשי זה. לטובתך.

 

עד כאן חדשות לשבוע זה, נתראה שוב בשבוע הקרוב.

דסק חדשות עלילון.

(עורך תורן: אורן ירמיה)