ארכיון תגיות: אקס-מן

Logan – ביקורת סרט

בימוי: ג׳יימס מאנגולד || שחקנים: יו ג׳קמן, סיר פטריק סטיוארט, דפנה קין || אולפנים: 20th Century Fox || שנה: 2017

מבקר: אביב ציפין

במשך שבע-עשרה שנים השם של יו ג׳קמן מזוהה עם לוגאן, הלוא הוא וולברין. החל מסוף המאה הקודמת, בתפקיד הראשון שלו בתעשיית הסרטים הגדולה, יו ג׳קמן שיחק את וולברין תשע פעמים, כמעט בכל סרטי האקס-מן (היוצא דופן היחיד שמונע מהמספר להיות עגול הוא דדפול). היה ברור שזה לא ימשך לנצח, ועכשיו ג׳קמן נפרד מהתפקיד בסרט סולו שלא דופק חשבון ולא מסתכל אחורה. בפעם האחרונה יו ג׳קמן שולף את הטפרים. להמשיך לקרוא Logan – ביקורת סרט

הכי טוב במה שהוא עושה – הקומיקסים המובחרים של וולברין

"אני הכי טוב במה שאני עושה, אבל מה שאני עושה לא ממש נחמד"

וובכן וולברין – מה שאתה באמת טוב בו זה להופיע בהרבה קומיקסים. ואנחנו הולכים לתת לקוראים את המיטב מהם

להמשיך לקרוא הכי טוב במה שהוא עושה – הקומיקסים המובחרים של וולברין

הומאג' למחווה לכריכה – Journey into Mystery #83

יש כריכות יפות, יש כריכות מכוערות, יש כריכות מיוחדות, יש כריכות אלטנטיביות שעולות כמו המשכורת החודשית שלכם (וממש לא שוות את זה), יש כריכות שעטופות בכל מיני דברים… ויש כריכות אייקוניות, כל כך מפורסמות וידועות ואהובות, שאנשים פשוט חייבים לגנוב אותן לתת להן הומאג'

journey-into-mystery 83 Jack Kirby

Journey into Mystery #83

אמנות: ג'ק קירבי

למרות שזו פיסה של קירבי קלאסי (TM) אני לא ממש אוהב את הכריכה הזו – זה הדרך שבה ת'ור מניף את הפטיש (אם הוא מחזיק אותו בשני ידיים איך הוא יוצר מעגל מושלם בלי להוציא לעצמו את הכתף?), והאנשים ברקע עם פנים הנדהמות (TM) שלא ממש עובדים כי הם רחוקים מכדי שנראה עד כמה הם נדהמים וכמובן מלבני הטקסט המתלהבים (TM) שנשמעים כמו פרסומת סטנדרטית – "גיבור העל הכי מרגש בכל הזמנים!".

בקיצור – זו כריכת Silver Age ממוצאת למדי.

להמשיך לקרוא הומאג' למחווה לכריכה – Journey into Mystery #83

הומאג' למחווה לכריכה – X-Men #1

יש כריכות יפות, יש כריכות מכוערות, יש כריכות מיוחדות, יש כריכות אלטנטיביות שעולות כמו המשכורת החודשית שלכם (וממש לא שוות את זה), יש כריכות שעטופות בכל מיני דברים… ויש כריכות אייקוניות, כל כך מפורסמות וידועות ואהובות, שאנשים פשוט חייבים לגנוב אותן לתת להן הומאג'

The X-Men 1 Jack Kirby

X-Men #1

אמנות: ג'ק קירבי

עוד כריכת קירבי קלאסית – האקס-מן מול מגנטו על רקע של…. כלום. די פשטני ביחס לקירבי (ולמה הרצפה סגולה?).

כמו בכריכה של ארבעת המופלאים הגברים נלחמים בעוד האישה (מרוול גירל) עסוקה בתנוחת הפאניקה הקלאסית (או זה שהיא על העקבים וקשה לה לעמוד ישר). עוד במוזריות – אייסמן נראה כמו איש שלג, בלי תוי פנים או טיפת אישיות, אנג'ל מחזיק בזוקה (מה שבהחלט היה משפר את הדמות בכמה דרגות) וביסט נתלה אבל חבל שמחובר לנקודה אבסטרקטית כלשהי בזמן ובחלל.

להמשיך לקרוא הומאג' למחווה לכריכה – X-Men #1

הטוב, הרע והוולברין – עלילון מדרגים את כל סרטי האקס מן

הביקורות המקדימות לסרט האקס מן הבא אולי לא מבשרות טובות אבל בהתחשב בעליות ומורדות של סדרת הסרטים הזו הוא לא באמת יכול להיות הכי גרוע (מחזיקים אצבעות). יהיה מה שיהיה כהכנה לעתיד שיבוא אנחנו מציאים לכם דירוג של סרטי יקום ה- X. מהרע מאוד, למשעמם לטוב….

 

8. אקס מן המקור: וולברין (2009)

במאי: גאווין הוד

X-Men-Origins-Wolverine-hugh-jackman-5756251-1024-768

סרט הסולו של וולברין בא אחרי הטרילוגיה המקורית והיה אמור לפתוח גל חדש של סרטי סולו שיתרחשו בנקודות חיים שונות של דמויות אהובות (הרעיון למגנטו צייד הנאצים שהסתיים כחלק גדול מאקס מן: ההתחלה הגיע משם). מה שהוא עשה זה כמעט לסתום את הגולל על כל הסדרה. בליל כואב וחסר השראה של Wolverine: Origin ו- Weapon X של בארי ווינזור סמית' הסרט מנסה להכניס כמעט כל אלמנט מסיפור החיים האינסופי של הדמות לארבעים הדקות הראשונות והתוצאה היא חוסר חיבור רגשי לשום דבר שקורה על המסך – הוא ילד! הוא רוצח! הוא חייל! הוא סוכן חשאי! הוא נשוי! הוא אלמן! הוא ליצן! הוא אסיר צרפתי מזמר!!!

סצנות אקשן משמימות וגרסה של סייברתות' שנעדרת כל מידה של כריזמה, איום או הבנה של מה שעשה אותו לנבל כזה פופלארי ממלאת החור בצורת "איום" של התסריט

בונוס גריעות – הסרט התחיל את האובססיה הלא בריאה של הסדרה עם העבר של עצמה וניסיול לקרוץ לצופים ("היי – זה סייקלופס הצעיר, אני כל כך מתרגש" אמר אף אחד אף פעם) ולמלא חורים עלילתיים בצורה שרק יוצרת בעיות בכרונולוגיה.

 

7. אקס מן 3: המפלט האחרון (2006)

במאי: ברט ראטנר

x-men-the-last-stand-2006-poster

בניגוד לרוב העולם אני לא מאשים את ברט ראטנר בכישלון הסרט הזה. הוא נושא חלק מהאשמה אבל ראטנר הוא בעיקרו במאי להשכיר בלי טיפת השראה שמביים סרטים ביעילות ובלי ברק – נתנו לו מתכון גרוע והוא ביצע אותו בדיוק כמו שביקשו, אין פלא שהתוצאה מטופשת כל כך.

הבעיה הגדולה של הסרט הוא ניסיון להלחים שני עלילות שונות שיכולה כל אחת לתפוס סרט משלה – מצד אחד המצאת התרופה למוטנטים שמובילה לסכסוך בתוך האקס מן (אלו שרוצים להיות "נורמאליים" ואלו שטוענים שאפילו אם הכוחות מהווים מעמסה הסמליות של אקס מן שמרפאים את עצמם היא רעיון נורא) בזמן שמגנטו משתמש בה כקטליסט לאסיפת צבא מוטנטים. מצד שני העלילה של סאגת הפיניקס האפלס שמחזירה את ג'ין גריי עם פלוס 100 לכוח ומינוס 1,000 ליציבות הנפשית. אני בכלל לא בטוח שיש מקום בעולם הקולנועי האפור יחסית של הסדרה לסאגת הפיניקס (שכללה, בקומיקס, אימפריות חלל וכוכבים מתפוצצים) אבל הגרסה חסרת המעוף (חה) שקיבלנו היא כנראה הפתרון הכי מטופש לבעיה שלא הייתה צריכה להתקיים.

תוסיפו לזה דמויות שעבר וממעוגלות ואנושיות לקריקטורות – במיוחד מגנטו שעבר ממנהיג קיצוני שעובד למען מטרה טובה (בערך) בדרכים רעות לנבל מצחקק ששולח את החיילים שלו להפגע לפניו. אפילו איאן מק'קלן לא מסוגל לשאת את המעמסה הזו.

 

6. הוולברין (2013)

במאי: ג'יימס מנגולד

wolverine

אחרי הכישלון של סיפור המקור אולפני פוקס עשו חושבים מחדש והגיעו למסקנה שהבעיה שלהם היא שאפתנות יתר. הפיתרון – לעשות את הסיפור הכי בסיסי ופשוט של וולברין שאפשר. התוצאה – וולברין נוסע ליפן ונלחם בנינג'ות (מה שמהווה בערך 60% מעלילות הקומיקס שלו).

זה סרט שאפשר בקלות לסכם אותו במילה אחת – בסדר. האקשן בסדר. השחקנים בסדר. העלילה בסדר. כמות הסצנות בלי חולצה של יו ג'קמן היא בסדר. הנבל…. טוב, הנבל קצת פחות מבסדר. זה סרט שאתה יכול לשים ברקע בזמן שאתה עושה כביסה, או רץ בחדר כושר, או כותב מאמר על דירוג סרטי האקס מן.

 

5. אקס מן: העתיד שהיה (2014)

במאי: בראיין סינגר

download (2)

פה אני נכנס לסכסוך עם רוב הפאנדום – זה סרט שהרבה אנשים (כולל המבקרים של עלילון) מאוד אהבו. אבל אני פשוט לא מסוגל להתגבר על התסריט – זה לא סיפור שיש בו חורים, זה חור ענקי אחד של הגיון שמוחזק בקושי ע"י אסופה של סצנות אקשן חביבות להפליא (האם יש סיבה לעשות סרט של פורטל אחרי שראינו את בלינק בפעולה?).

מאוד יצירתי בתחום המכות (קוויקסילבר!). הרבה יותר מידי יצירתי בתחום ההתנהגות האנושית ובניית הגיון המסע בזמן.

4. אקס מן (2000)

במאי: בראיין סינגר

xmen_banner

הסרט הזה מרגיש כאילו הוא בא מעולם אחר – עולם שבו גיבורי על בקולנוע לא יכולים להתלבש בצבע מלבד שחור בוהק וששמות קוד נאמרו בו בלחישה מחשש ללעג הצופים. זה גם עולם שבו סצנות האקשן קטנות להחריד (איפה המכות היבשות בפסל החירות שנראות כאילו הן עלו שקל וחצי וצבאות הגיבורים נגד צבאות הפולשים של סרטי די.סי ומרוול של העשור האחרון?).

אבל למרות אלו הסרט מזדקן בטוב כי המכות זה לא העיקר- הסרט קורע את רוב המטען של עולם גיבורי על שזיכיון האקס מן נשא על גבו ומשאיר אותנו עם דרמת מד"ב על עולם רגיל שנאלץ להתמודד עם תקומה של גזע חדש לגמרי בקירבנו. הוא טוב בלהראות נקודות מבט שונות ואת התחום האפור שבין כולם (גם הקיצונים מבין המוטנטים ובני האדם מקבלים הזדמנות לנאום באופן הגיוני) ומעוגן בשורה של הופעות מצויינות, במיוחד של סטיוארט ומק'קלן.

 

3. אקס-מן: ההתחלה (2011)

במאי: מת'יו ווהן

first class

יש הרבה פאשלות בסרט הזה – אפקטים חלשים, סצנות אקשן שמצולמות באופן לא אחיד, רגעים שבהם ההגיון של העולם כושל כדי לקדם את העלילה (מה שקורה לדארווין, ולא נספיילר), הבחירה המוזרה להפוך את החברה הרעים לקואליצית הקשת השיוויונית ואת הקבוצה הטוב לבריגדת הווניל….. אבל כל אלו קמלים מול גודל ההישג.

מת'יו ווהן קביל סמטוחה עצומה – יקום קולנועי שחורבש לחלוטין בידי מומחים מהמעלה הראשונה והצליח להוציא ממנו סרט כיף שמצליחל חזור לנקודת החוזק של הסדרה (היכולת לאמץ את מטאפורת השונות בכל מיני דרכים – במקרה הזה בהקשר של מאבקים היסטוריים בין אידיאולוגיות דומנינטיות מתחרות), להציג גרסאות צעירות מוצלחות של דמויות שלא חשבנו שאפשר לשנות (מגנטו של פאסבנדר פשוט מושלם) ולהציג דמויות חדשות מעניינות (ואז לזרוק אותן בסרט הבא כאילו כלום).

ווהן הוא אחד מבמאי הבידור הטוב של דורו – איש ישודע לאזן בין אקשןל קומדיה למגע אישי שהופך את היצירה שלו ליותר מעוד מוצר מפס תאגידי. אקס מן: ההתחלה הוא לא הסרט הכי טוב שלו (זה אפילו לא סרט הקומיקס הכי טוב שלו) אבל הוא בהחלט סרט ראוי.

 

2. דדפול (2016)

במאי: טים מילר

deadpool1-gallery-image

אני עומד מאחורי הדברים הלא נחמדים שכתבתי על הסרט עם יציאתו. אבל אני עומד גם לפני סרט כל כך מבדר שברגעים מסויימים הוא צריך להיות מוכרז בלתי חוקי.

זה פוגעני, פוגע, מעליב, ילדותי, מתיילד, מטופש, סטנדרטי בעלילתו…. ונהניתי כמעט מכל רגע: מהקרדיטים המודעים לעצם, דרך מסע הנקמה האלים ומכל שניה שבה בריאנה הילדרבראנד הייתה על המסך. עוד הוכחה שבמקרה של גיבורי על ליהוק הוא 90% מההצלחה – ראיין ריינולדס הוא דדפול. זה הסרט שהמעריצים רצו וזה הסרט שהם קיבלו

 

1. אקס מן 2 (2003)

במאי: בראיין סינגר

X-Men_2_Poster

כן.

אקס מן 2 הוא כל מה שסרט אקס מן צריך להיות. יש בו את הרגעים הכי חזקים של שימוש במטאפורת המוטנטים להפגין שונות (מהקגע המפורסם בו הההורים של אייס מן שואלים אותו "האם ניסית לא להיות מוטנט?" דרך השורה המושלמת של מיסטיק כששואלים אותה למה היא לא נראית נורמלית כל הזמן: Because we shouldn't have to), וכמה מסצנות האקשן הזכורות ביותר של הזיכיון (ההתקפה על הבית הלבן לצלילי מוזיקה קלאסית שפותחת את כל העסק והבריחה קרת הרוח של מגנטו מהכלא).

אבל הדבר הכי חשוב שיש לסרט זה איזון מושלם – בין עלילות המשנה, בין הדמויות השונות (שניה לפני שסדרת הסרטים הזו נהפכה סופית ל"וולברין וחברים"), בין הפוליטיקה למכות. זה שבטוח בעצמו – שיודע בדיוק מה הוא מנסה להגיד ואיך להגיד את זה בדרך מבדרת.

זה גם סרט שסיפק הרמה מושלמת להמחתה לסרטים עתידיים (המעבר הרגשי שעובר על פיירו, ההצגה של נייטקרולר). הרמה ש, לצערנו, התמסמסה לחלוטין בסרטים העתידיים. אבל אי להאשים את הסרט הזה בפגמים של אחרים. אקס מן 2  הוא לא "סרט גיבורי על טוב" הוא "סרט טוב". נקודה.

 

אז…. עד כמה תום טועה? לחלוטין? קצת? תודיעו לנו בתגובות

האם זו אחרית הימים לסרטי האקס מן?

הביקורת הראשונות לסרט אקס מן: אפוקליפסה התפרסמו והתוצאות שליליות.

כאילו, ממש.

כאילו, ברמת 43% בעגבניות רקובות בזמן כתיבת הידיעה הזו

להמשיך לקרוא האם זו אחרית הימים לסרטי האקס מן?

קלאסיקומיקס – Giant Size X-Men #1

תום שפירא (שורה שניה באמצע) ורועי טבק משתפים פעולה בפודקאסט קומיקס חדש. מטרתם – לבקר מחדש קומיקסים ישנים ולראות האם הם עומדים במבחן הזמן!

 

כל פרק לוקח גליון קלאסי אחד ("קלאסי", לצורך העניין, משמעו "מלפני שנת 2000") ויבחן אותו לעומק, לרוחב, לאורך ובעוד כמה מימדים ויספק לכם חוות דעת ברורה תוך חצי שעה או פחות – קלאסיקה אמיתית, או סתם ישן.

להורדת הפודקאסט פשוט לחצו על המשפט הזה שאתם קוראים עכשיו

להמשיך לקרוא קלאסיקומיקס – Giant Size X-Men #1

חודש איקס – זמן קרוסאובר

Spider-Man / X-Men

כתיבה: כריסטוס גיי', אמנות: מריו אלברטי.

2

ספיידרמן פוגש את האקס מן. 4 פעמים. זהו.

להמשיך לקרוא חודש איקס – זמן קרוסאובר

חודש איקס – אנשי האקס לבית מוריסון

New X Men

114-154

כתיבה: גרנט מוריסון, אמנות: פרנק קוייטלי, איגור קורדי, פיל חימנז, מארק סילבסטרי, ג'ון פול ליאון, איתן ואן סייבר, כריס באצ'לו ואחרים.

New_X-Men_Vol_1_114_Textless

בימינו – כשכל כותב זב חוטם משגר מחדש כותר קלאסי עם המילה New (או All New למגזימים) – קשה אולי להבין כמה  "חדש" היה אקס New X Men שגרנט מוריסון כתב (עם שורה של אמנים מתחלפים) למשך ארבע שנים מעניינות להפליא.עד מוריסון (ובעצם – גם אחריו) האקס מן תמיד התקיימו תחת צילו העצום של כריס קלרמונט. הנוסחה שהוא פיתח – גיבורי על פוגשים אופרת סבון פוגשים מטאפורה חברתית פוגשים אופרת חלל – שלטה בזיכיון הרבה אחרי שהאיש עזב. כמעט כל מי שכתב את האקס מן אחריו (ג'ים לי, סקוט לובדל, ג'ייסון סיגל, אלן דיוויס) פשוט נתן גרסה משלו לסגנון של קלרמונט. כאילו קלרמונט היה המוזיקאי המקורי האחרון וכל מה שבאו אחריו היו להקות מחווה ברמות שונות של איכות.

            ואז הגיע מוריסון. ומכאן (קצת) ספויילרים.

להמשיך לקרוא חודש איקס – אנשי האקס לבית מוריסון

מאי הוא חודש X

ב-22.5 מגיע למסכי ארצנו הקטנטונת אקס מן: העתיד שהיה (המכונה בלעז X-Men: Days of Future Past).

כדי לחגוג את המאורע אנחנו פה בעלילון החלטנו להכריז על מאי כחודש איקס

image-stickxmensymbl-primary-watermark

להמשיך לקרוא מאי הוא חודש X