ארכיון תגיות: image

יום קומיקס חדש! 17.5.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

להמשיך לקרוא יום קומיקס חדש! 17.5.2017

יום קומיקס חינם 2017 – מדריך לנבוכים

היום הטוב ביותר בשנה מתרגש עלינו (כן, אפילו יותר טוב מהיום בו הילד שלכם נולד, תפסיקו להיות אנוכיים ותחשבו על כלל האוכלוסיה), היום בו קומיקסים מחולקים בחינם אין כסף!

בכל יום שישי הראשון בחודש מאי חנות הקומיקס הקרובה לביתכם תפתח שעריה להמונים הצובעים עם הצעה מיוחדת – כל מי שבא בשערינו זכאי לקבל שתי חוברות קומיקס, ממלאי מיוחד, בחינם. לרוב מתווספים להצאה הנ"ל גם מגוון של מבצעים והנחות, אבל אנחנו יודעים בשביל מה הרוב מגיעים…

כדי לעזור להמונים המדוברים (זה אתה, קוראים יקרים) הכנו לכם פה בעלילון רשימה של מרבית החוברות החינמיות המדוברות, שתעזור לכם לדעת מראש על איזה זוג מומלץ להניח את הידיים וממה כדאי להימנע כמו מאש.

להמשיך לקרוא יום קומיקס חינם 2017 – מדריך לנבוכים

יום קומיקס חדש! 29.3.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

להמשיך לקרוא יום קומיקס חדש! 29.3.2017

Image-Nation- Head Lopper: In the Shadow of the Tower #1

Head Lopper #5

כתיבה ואמנות: אנדרו מקלין

להמשיך לקרוא Image-Nation- Head Lopper: In the Shadow of the Tower #1

יום קומיקס חדש! 15.8.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

להמשיך לקרוא יום קומיקס חדש! 15.8.2017

Image-Nation – Royal City #1

Royal City #1

כתיבה ואמנות: ג'ף למייר, הוצאה: Image

להמשיך לקרוא Image-Nation – Royal City #1

Image-Nation – Extremity #1

Extremity #1

כתיבה ואמנות: דניאל וורן ג'ונסון, צבעים: מייק ספייסר, הוצאה: Image

מקס הזועם: כביש הזעם היה, מבחינתי ומבחינת עוד הרבה אנשים, התגלות (במובן של revalation, לא של discovery) קולנועית. לא כל כך בגלל מה שהוא עשה אלא בגלל מה שהוא לא עשה. כביש הזעם לקח את הרעיון של מותחן פוסט אפוקליפטי (ז'אנר שהסרטים הראשונים בסדרה הפכו לפופולארי) וחתך בכבודת בכל מה שיותר – בלי דיאלוגים אקספוזיציוניים מיותרים, בלי בניית עולם מחוץ למה שהדמויות צריכות לדעת ובעיקר בלי עצירות. הסרט היה מכונה משומנת שעטופה בשריון ברזל מכוסה שפיצים – ומהרגע שבו הוא מתחיל לזוז הוא לא מפסיק.

צפייה במקס הזועם: כביש הזעם היא שיעור בכל מה ששוברי הקופות הפופולאריים האחרים עושים לא נכון. לפי הגיליון הראשון בסדרה החדשה שלו, דניאל וורן ג'ונסון (Space Mullet – סדרה שאני חייב לקרוא עכשיו רק בהתבסס על השם) מכוון לרעיון דומה – לחדד ולצמצם את הרעיון של סיפור אקשן פוסט אפוקליפטי עד שאתה נשאר אך ורק עם המהות הטהורה: היכולת האנושית להביא אכזריות, החוקים שאנחנו יוצרים לעצמנו כשאין חוקים שמוכתבים מלמעלה והדרך שבה העבר נהפך למיתוס כשאין מישהו שיתעד אותו.

בעתיד לא ידוע (עוד אלף שנה? מאה? שבוע הבא?) שבט הלוחמים רוטו מתכונן למתקפה על האנשים שכבשו מהם את ביתם לפני שנים מספר. בראש המתקפה עומד המנהיג השבטי, "אבא" (ברצינות – ABBA) ג'רום, הבת האמנית לשעבר (עד שהפולשים לקחו לה את היד) ת'יאה והבן רולו (שנועד לרשת את תואר המנהיג). המתקפה היא גם הזדמנות לנקמה, גם דרך להחזיר את הבית וגם מבחן לשני הילדים – להראות שהם מוכנים לחיות בעולם ותרבות שבו אלימות, קיצוניות בכל דבר, היא דרך חיים.

התמות הסיפוריות העתידיות שינחו את הסדרה הזו לא מועברות בעדינות: ת'יאה היא אמנית לשעבר שהגדירה את חייה דרך הציור וברגע שנלקחה לה היד היא יכולה להגדיר אותם רק דרך האלימות שמאחדת את בני שבטה, רולו הוא נשמה רגישה שנדחף ע"י אבא שלו לתפקיד שהוא בבירור לא מתאים לו, העולם כולו זוכר את העבר רק במקטעים ורעיונות – מנצלים טכנולוגיות ומחזיקים ספרים בלי להבין בדיוק מה ולמה ואיך. אבל הן מועברות ביעילות ובגיליון הזה הן גם לא העיקר.

העיקר מתבטא באמנות המרהיבה ועמוסת הפרטים של ג'ונסון – האיש נועד לצייר סצנות של קרבות עקובים מדם, פיסות טכנולוגיה מכוערות שמורכבות ממנועים כבירים שדוחפים כלי מתכת למהירויות שיא, כלי נשק עצומים, תחפושות שבטיות וטירות עתיקות. יש פה טיפה, בתזזיות של הקווים ובתשומת הלב שמאזנת בין הנוראיות של האלימות לפוטנציאל הקומי של שפיכות דמים מוגזמת, מהסגנון של קרלוס אזקרה (Judge Dredd) הגדול אבל בניית העולם עצמה שואבת הרבה ממיאזאקי (שימו לב לאובססיביות לפרטים טכניים שמועברת רק דרך התמונות – בלי מילים או הסברים).

תעיפו מבט בעמוד שמעל הפסקה הזו – כשת'יאה מאבדת את היד כמה קל היה להראות סכין או חרב או מסור חשמלי או מיליון כלים מוכרים אחרים לשפיכת דמים. אבל בלי להגיד על זה מילה, בלי להקדיש לזה יותר מפאנל בודד ג'ונסון מציג לנו את המכשיר המוזר והמסורבל דמוי מלתעות התנין: זה אומר לנו משהו על העולם הזה, זה מראה עד כמה עמוק אכזריות קיצונית טבועה בו. זה לא מספיק להביס את האויבים שלך – זה חייב להיות בדרך שתראה לעולם כמה אתה נוראי, כדי שלא יהיו לך אויבים אחר כך. ובלי לחשוף יותר מידי על הסוף הגיליון זה רעיון שחוזר ומתגלם בבחירה שהדמויות נאלצות לעשות לקראת הסוף – לבחור איך להגדיר את עצמן בפני ובתוך העולם הזה.

זה מיקס של מיני רעיונות ופיסות עיצוביות שמשיג סינתזה מיידית. אני מאמין שהעולם הזה קיים, אני מאמין לדרך שבה הדמויות האלו מתקיימות בתוך העולם, אני מבין למה הם מתלבשים בדרך שבה הם מתלבשים ולמה יש להם את הטקסים הספציפיים האלו. זו עבודה מצויינת של בניית עולם בגלל מה שהיא לא עושה: ג'ונסון מראה לקורא בדיוק את מה שנחוץ לו כדי להבין את העולם ואת הדמויות, לא פחות ולא יותר.

וכמו מקס הזועם, זה קומיקס שנמצא תמיד בתנועה – יש לו אנרגיה מטורפת שגוררת אותך במהירות מדף לדף, בנייה חזקה של עמוד ותכנון טוב של הדרך בה הסיפור צובר קצב לפני הקרב הענקי שמגיע באמצע ואז מאט רק טיפה כדי לתת לדמויות להתמודד עם ההשלכות של מה שקרה. זה בהחלט מסוג המקרים שבהם אני ממליץ לקרוא את החוברת באופן פיזי במקום דרך פלטפורמה דיגיטלית – היא נועדה להיקרא משמאל לימין, ובצורה שמאפשרת לך ליהנות מכל הדף לפני שאתה יורד לפרטים הקטנים שמרכיבים את העמוד.

Extremity #1 הוא התחלה חזקה למה שכנראה תהיה אחת הסדרות החדשות הטובות של השנה. מומלץ בחום של מתקפה גרעינית!

יום קומיקס חדש! 1.3.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

להמשיך לקרוא יום קומיקס חדש! 1.3.2017

Image-Nation – Sun Bakery

Sun Bakery #1

כתיבה ואמנות: קורי לואיס

 

אחת התלונות החוזרות ונשנות לגבי הגל האחרון של ספרי Image (לפחות כשאני מבקר אותן) הוא החדגוניות המסויימת שעולה מהוצאה שאמרוה לחגוג את החדש והעצאי – שורה של כותרי היי-קונספט מתחום המדע בדיוני והפנטזיה שממחזרים את האווירה והתמות של יצירות קודמות של אותם האמנים (The Old Guard #1, שגם יצא השבוע, הוא קומיקס של גרג רוקה על בחורה קשוחה ומסובכת רגשית שמעשנת ומזיינת כל הזמן כדי להתמודד עם הקשיים בעבודה האלימה שלה, או בקיצור – כל קומיקס אחר של גרג רוקה).

אבל מידי פעם את נופל על משהו חדש לחלוטין. Sun Bakery של קורי לואיס לא נראה כמו שום קומיקס שמפורסם באמריקה, והסיבה היא שהוא מחקה במיוחד את המבנה של אנתלוגיות האקשן היפניות סטייל Shonen Jump: לואיס כותב, מאייר ומעצב את כל הסיפורים באנתולגיה-של-איש-אחד-הזו בתור מחווה ליצירות מלאות האקשן שהוא קרא בתור נער (ואני מניח שהו גם הידק באופן אישי כל ערמת דפים לחוברת שלמה). מה שיש לנו פה זה ארבעה סיפורים (שלוש מתמשכים, אחד קצר) שמציגים כל אחד קונספט-מוגזם במכוון: Arem שעוסק בתיירת גלקטית שמבלה את זמנה בצילום חייזרים אקזוטיים והעלתם לגרסה העתידית של אינסטגרם, Dream Skills על עולם שבו אקדחים כבר לא עובדים על אנשים ועכשיו אנחנו חוזרים לעידן הלוחמה בחרב, Bat Rider על רוכב סקייטבורד (זה בעתיד, אבל בשנות השמונים של העתיד) עם כוחות על טבעיים ו – dead Naked (הסיפור הקצר) שעוסק ב ….. אה, אני חייב להודות שאת זה לא ממש הבנתי (נראה טוב, לפחות).

חקיינות לשם עצמה יכולה לעייף די מהר אבל  ארבעת הסיפורים בגיליון הזה  מראים שזה יותר ממקרה של מחווה צורנית; זה לא סתם ניסוי – יש תשוקה מאחורי כל הסיפורים האלו, תשוקה כל כך בוערת ומטורפת שהיא מגיעה אל הקורא ומתגברת בקלות על המכשולים הסיפוריים שהמבנה הזה יוצר (כמו העובדה שיש מעט מקום יחסית להתחיל את העלילה – בשלב הזה רוב הרצועות פה מקדישות את המקום לאקספוזיציה במקום להניע את הסיפור).

מבין מה שמופיע בגיליון הראשון Arem הוא כנראה הסיפור הטוב מכולם, לואיס לוקח את הזמן שלו עם הצגת הדמות הראשית והעולם האישי הקטן שלה (ספינת החלל והאנשים שהיא מדברת איתם באינטרנט). לואיס מנצל כל מילימטר בעמוד כדי לבנות את העולם, עם שוטים שמציגים מפרטים טכניים ואמנות שמציגה את הכל בזויות חדות ועיצובים בלוקיים במכוון (הכל נעשה במחווה למשחק מחשב מאוד מוכר, ולואיס לא ממש מנסה להסתיר את הגנבה מחווה), יש משהו מאוד אינטימי בדרך שבה הכל מוצג – תחושה של עולם אמיתי שהדמויות מאכלסות במקום רק תירוץ להציג את הסיפור.

Dream Skills הוא כנראה הפחות מבין הסיפורים המתמשכים – הפרק הראשון הוא פשוט דמות אחת מרצה לאחרת על הכללים הביזאריים של עולם החרבות שלהם. זה כל כך חסר בושה (Shamless) בטיפשות המובנית שלו, כתירוץ ליצור עולם מודרני שבו אנשים מרביצים אחד לשני בחרבות ולכולם יש רמות מודרות היטב של "כישורים" כאילו הם במשחק מחשב, שזה נהיה מגניב שוב. זה תרגום של הגיון משחקי תפקידים למדיום הקומיקס, משהו שלא רואים יותר מידי.

Bat Rider הוא, לעומת זאת, אפס תיאורים ומאה אחוז אקשן – סיפור כמעט שקט של פעלולים מטורפים על סקייטבורדים מדברים (אני די בטוח שכתבתי משהו כזה כשהייתי ילד קטן). הוא כולו הצגה של מצב רוח (Mood) וגישה (attitude) – כמו היצירות היותר אקספריסיביות של פול פופ מדובר ב"קול" מזוקק.

זה עוזר שלואיס משנה את הסגנון והצבעים באופן מרשים בין סיפור לסיפור – ניתן לראות שהם כולם תוצר של אמן אחד, אבל המוד וצורת ההצגה שונה מספיק כדי שאף פעם לא תתבלבל בין רצועה לרצועה: Bat Rider הוא כולו זויות חדות ושוטים נועזים של פעולה עם מינימום אקספוזיציה, Dream Skills מציג לנו עולם הרבה יותר מרוכך עם דמויות מעוגלות כשהכול מוצג בשוטים של תקריב עם תחושה של גראיפטי ו – Arem, כאמור, משופע בעיצוב ממשחקי נינטנדו קלאסיים.

כל הסיפורים ארוזים בחבילה מודעת לעצמה שמוצגת דרך "באלב" – הקמע של Sun Bakery, מין כדור מרחף ציני שמתקשר ישירות עם הקורא להזכיר לו לקחת הכל בקלות ("הו לא! האם ארם תשרוד?! …. כנראה שכן, היא הדמות הראשית אחרי הכל"). במידה רבה באלב והשיחות שלו עם הקורא עם החלק החביב עלי בקומיקס – יש משהו מאוד אישי וחמוד בדרך שבה היצירה הזו מתקשרת ישירות עם הקורא. זה מזכיר את העורך הבדיוני של 2000AD ,ת'ארג האדיר, חייזר שהיה בקשר ישיר עם הקוראים לאורך הגיליון להסביר להם מונחים שהם אולי פספסו ולקדם את המיתולוגיה המשותפת לא רק של סיפור ספציפי על של האנתולוגיה כולה, התוצאה היא קורא שמרגיש שהוא חלק ממשהו הרבה יותר אינטימי ופחות מתועש.

הקריאה ב – Sun Bakery הרגישה לי כמוח חויה מרגשת בנדירותה – הנה קומיקס שפשוט לא נראה, מרגיש או נקרא כמו שום דבר על המדף. קומיקס עם שפה ויזואלית משלו, עם קצב מטורף והיפראקטיבי (בעולם שבו יותר מידי סדרות מחכות עד הגיליון השני כדי להתחיל את העלילה המרכזית). וגישה משלו, עם אמנות יחודית ואינדיבידואליסטית שלוקחת מס' השפעות מהמזרח והמערב ומזקקת אותם למשהו חדש. הנה קומיקס שמלא באנרגיה מתפרצת, שרוצה לשתף את הקורא בהתלהבות שלו ובכל הדברים שהוא יכול לעשות. הנה קומיקס מלהיב, הנה קומיקס כיפי, הנה קומיקס מאוד (מאוד) מוזר.

או בקיצור – הנה קומיקס טוב.

יום קומיקס חדש! 18.1.2017

כל יום רביעי החנויות (הפיזיות והדיגיטליות) מתמלאות מחדש בכל טוב ובמדור הזה אנחנו הולכים לנסות לעזור לכם לברור את המוץ מהתבן.

אז בלי להרחיב בדברים בואו נראה מה השבוע מציע לנו…

להמשיך לקרוא יום קומיקס חדש! 18.1.2017